פרופ' מרים רוזנטל מנהלת התוכנית ללימודי מוסמך לגיל הרך באוניברסיטה העברית, תעמוד בראש הוועדה המייעצת להסדרת הרישוי במסגרות הטיפול בגיל הרך.
ההחלטה להקים ועדה מייעצת להסדרת הרישוי במסגרות הטיפול בגיל הרך באה על-מנת שכל הגופים ומשרדי הממשלה שיש להם נגיעה לתחום הטיפול והחינוך ירתמו לקבוע נהלים ברורים ומקיפים אשר יגדירו את הדרישות למתן רישוי למסגרות לגיל הרך.
הוועדה תמליץ על קביעת קריטריונים להגדרת הדרישות בהם יידרשו לעמוד המסגרות - לצורך קבלת הרשיון כמו כן ייבחנו מחדש הדרישות הקיימות ויוגדרו דרישות עדכניות, מדידות וישימות שיבטיחו התפתחות תקינה של הילדים בתחום הפיזי, החברתי, הרגשי והשכלי.
"עלינו להבטיח שילדי ישראל הנמצאים במעונות ובמשפחתונים יזכו בתנאים הפיזיים והפדגוגים הטובים ביותר" דברי מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור בישיבה הראשונה של הוועדה.
מערכת המעונות והמשפחתונים שבפיקוח משרד התמ"ת מקיפה כ-84,000 ילדים בגיל הרך (לידה עד 3.5 שנים) אשר מהווים כ-18% מכלל הילדים בשנתונים אלה במדינת ישראל. "אנו שואפים שרמת הפיקוח תהייה על כל הילדים הנמצאים במסגרות אלו", אמר דינור.
תמר אלמוג, מנהלת האגף למעמד האשה מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך בתמ"ת ציינה כי מתוך ההכרה בחשיבות הנושא ובצורך הדחוף לשיפור המצב הקיים, נערך משרד התמ"ת להחלת חובת הרישוי על כלל המסגרות, באמצעות מנגנון פיקוח חדש המשלב גופים חיצוניים מחלקות רישוי עסקים ברשויות המקומיות ומפקחי המשרד.
חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה - 1965 ותקנותיו, קבעו כי כל מסגרת בה שוהים שני ילדים ומעלה - אמורה לפעול מכוח רשיון שינתן על-ידי השר המוסמך.
רקע:
החוק והתקנות הגדירו הקריטריונים לקבלת הרשיון. בשנת 1985 מינה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה דאז ועדה מקצועית שכונתה בשם "ועדת סטנדרטים למעונות יום" בראשותה של פרופ' מרים רוזנטל, מנהלת התוכנית ללימודי מוסמך לגיל הרך באוניברסיטה העברית.
הוועדה התייחסה לאיכות הטיפול והחינוך הניתנת במעונות, כחלק מפיתוח מדיניות חינוכית חברתית לגיל הרך. הוועדה המליצה, בין היתר, לפעול ליישום מיידי של חוק הפיקוח על מעונות יום, בכל המעונות בארץ, כולל מסגרות פרטיות.
המלצות הוועדה לא יושמו, עד היום לא נערכה במשרד ההערכות הנדרשת לצורך מתן רשיונות למסגרות השונות, ולמעשה על-פי המצב השורר היום, מסגרות רבות פועלות בלא רשיון, לרבות המעונות המסובסדים שקיבלו הכרה וסמל מעון.
