התנועה להגינות שלטונית פנתה אל ראש הממשלה, אריאל שרון, אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ואל הרבנים הראשיים לישראל, יונה מצגר ושלמה עמאר, בדרישה לבטל תקנות חדשות שהתקין שרון לפני כשלושה שבועות, הקובעות, בין היתר, כי "לא תוצג לוועדת הבחירות מועמדותו לרב עיר של... מי שמלאו לו 65 שנה".

הפניה לראש הממשלה נעשית מכוח היותו מי שאחראי על הרבנות הראשית לישראל, לאחר פירוק משרד הדתות. מתוקף תפקידו, חתם שרון על תקנות בחירת רבני עיר (תיקון), התשס"ה–2004, עליהן מלינה התנועה. התנועה טוענת, כי מצב בו התקנה תוקנה "בסמוך למועד הבחירות לרבני עיר בשתי הערים הגדולות במדינה - ירושלים ותל אביב - מטיל צל כבד על טיב שיקול הדעת, עד כדי חשש לשיקולים פסולים העומדים בבסיסה של החלטה זו".

כוונת התנועה היא לעובדה שהתקנה החדשה עליה חתם ראש הממשלה, אריאל שרון (שהוא בן 76), תימנע למשל מהרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר-לאו בן ה-67, להתמנות לכהונת הרב הראשי לתל אביב, כפי שמבקש למנותו ראש העיריה, רון חולדאי.

גיל הפרישה של הרבנים הוא בין 75 ל-80

במכתב ששיגר יו"ר התנועה, מרדכי איזנברג, נאמר כי על-פי התקנות, גיל הפרישה של רבני ערים הוא 75, או 80 באישור מועצת הרבנות הראשית. "קביעה של גיל סף מקסימלי בפער של 10 או 15 שנים מגיל הפרישה", טוען איזנברג, "איננה סבירה".

מבחינה מהותית, לטענתו, "הגבלה זו איננה מתיישבת עם מבחן התכלית הראויה והמידתיות שבחוק יסוד חופש העיסוק, ואף מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו", משום שהיא מפלה על-רקע גיל ללא הצדקה, ומנוגדת לעקרון השוויון.

התנועה להגינות שלטונית סבורה, כי הגבלת הגיל אף מנוגדת ל"מסורת ישראל", שהיא, לטענתה, "הנורמה המתאימה לפיה יש לבחון סוגיה זו". על-פי המסורת, מסביר איזנברג, זה הגיל ולא התרגיל. הוא מצטט פסוקים מספר איוב ("ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה"), ואת דברי המשנה ("זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתם מיושבת עליהם"). דברים אלה, לדעתו, מלמדים כי במסורת היהודית הביטויים "זקני העם" ו-"זקני ישראל" מתפרשים במובן של מנהיגים בעלי השכלה וחכמה, מבלי להתייחס דווקא לגיל הביולוגי.

"היה על ראש הממשלה להיוועץ עם כבוד הרבנים הראשיים לישראל, מתוקף תפקידם ומינויים, אם לא מתוקף היותם 'זקני העדה'. למיטב ידיעתנו", אומר איזנברג, "היוועצות כזו לא נעשתה".

הליכי בחירת הרבנים החלו בעקבות עתירה לבג"צ

הליכי בחירת רבני עיר לירושלים ולתל אביב, הוא מזכיר, החלו בעקבות שתי עתירות לבג"צ שהגישה התנועה בנושא. בירושלים פורסמה הודעת ראש הממשלה בילקוט הפרסומים, בדבר הצורך בבחירת רב עיר ואילו בתל אביב, לאחר צו על-תנאי שהוציא בג"צ בעתירה, עומד הרכב האסיפה הבוחרת בפני השלמה.

"שינוי תקנות בסמוך למועד הבחירות לרבני עיר בשתי הערים הגדולות במדינה", טוען איזנברג, "מטיל צל כבד על טיב שיקול הדעת, עד כדי חשש לשיקולים פסולים העומדים בבסיסה של החלטה זו". ההחלטה אינה תורמת להסרת עננה זו, הוא מוסיף, "עננה של ניצול הזדמנויות פוליטיות מזדמנות ושל 'כוחי ועוצם ידי', עד כי קשרים קודמים לכישורים, באופן הפוגע אנושות באמון הציבור ובכבודו של הרב הנבחר, שהם כה חיוניים לתפקוד רבנים בישראל".

המכתב נמצא כעת על שולחנו של היועץ מזוז, שאמור להתייחס אליו בקרוב.