בישראל קיימות עדויות היסטוריות מאז האלף הראשון לפני הספירה ואילך, המעידות על התרחשות נחשולי ים גבוהים לאורך החוף המזרחי של הים התיכון ובים המלח. ב-1882 בחופי סוריה, וב-1759 בנמל עכו.
כך עולה מדברי ד"ר אורי פרידלנדר, בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. הוועדה דנה בשאלת היתכנות נחשולי ענק בחופי ישראל.
ד"ר פרידלנדר אמר בדיון, כי מלבד רעידות אדמה, גלי ים הרסניים יכולים להיגרם על-ידי תופעות מטאורולוגיות והתפרצות וולקנית, פיצוצים, הגברה של תנודות גאות ושפל ועוד.
"לאור העדויות ההיסטוריות הללו, אפשרות של גלי ים הרסניים צריכה להילקח בחשבון בהערכת הסיכונים הסיסמיים בישראל. יש לשדרג את המערכת הססמית של ישראל, אם היא לא תשודרג היא עלולה לקרוס", הזהיר ד"ר פרידלנדר.
ד"ר עמוס ביין, מנהל המכון הגיאולוגי, אמר כי הסיכון הקיים מצונאמי באזורינו קטן פי כמה מכל סיכון אחר. הוא הוסיף, כי המכון הגיאולוגי אוסף נתונים רבים שאמורים לייצר תרחישים שבעזרתם אפשר לייצר מפות סיכון.
סנ"צ איציק אסרף מאגף המבצעים של משטרת ישראל, אמר כי במהלך השנתיים האחרונות נעשתה במשטרת ישראל עבודה מקיפה בכל הנוגע להיערכות מדינת ישראל לאפשרות של אסון המוני. במהלך זמן זה, משטרת ישראל, בשיתוף כוחות צה"ל, ביצעו "משחק הצלה" שנועד לבדוק את רמת המוכנות של כוחות ההצלה לקראת אפשרות זו.
ד"ר דני לאור, מנהל אגף שעת חירום במשרד הבריאות, אמר כי במשרד הבריאות נעשה סקר שבא לבדוק את עמידות בתי החולים בעת אירוע של אסון המוני. מהסקר עולה, כי עלות התיקון של בתי החולים לאחר אירוע כזה, מגיעה לכ-150 מיליון דולר. ד"ר לאור הוסיף, כי תקן 413 העוסק ברעידות אדמה אינו נותן מענה לתפקוד בית החולים, אלא נועד לאפשר לדיירים לצאת ממנו בעת אסון בשלום. בעת אסון, בית החולים לא יהיה מסוגל לתפקד ולספק שירותים מינמליים ורשת החשמל הביוב והמים יכולה.
ח"כ ד"ר לאה נס אמרה, כי יש להתחיל בערים מועדות לפורענות כמו בית שאן: "ידוע שהמבנים שם לא עומדים בתקנים ולכן צריך להשקיע כבר עכשיו בתיקון מבנים אלו". ח"כ איוב קרא אמר: "בדיוק היום למדתי שאף מערכת התרעה נגד צונאמי לא נותנת פתרון אבסולוטי נגד צונאמי. לעומת זאת, שיטות פשוטות כמו השיטה הצ'יליאנית המלמדת ילדים מגיל גן לברוח לפני הגעת הגל, יכולות להציל חיים רבים בזמן אירוע אמת".
יו"ר הוועדה, ח"כ יורי שטרן, אמר כי האסון מזכיר לנו עד כמה בני אנוש פגיעים למול ההתרחשויות בטבע. אנחנו צריכים לדעת להתמודד ולהכין את עצמנו להתפתחות כזאת נוראית באזורנו. ההיערכות שלנו מחייבת תזמון והיררכיה בין מערכות ההצלה השונות, כאשר המטרה היא למזער סיכונים, לשפר את התפקוד העתידי של שירותי ההצלה, ולדעת לשקם את המשק והחברה בזמן הכי קצר לאחר האסון".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
