שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, גדעון גינת, החליט לדחות את עתירת חברת דאלי סרטים בע"מ כנגד החלטת וועדת הערר המחוזית - מחוז חיפה, שלא לאשר לה להקים מסעדה ושטח מסחרי בחלקה הישן של המושבה בת-שלמה.
חלק זה של המושבה שנבנה בסוף המאה ה-19, הינו הישוב היחיד מימי הברון שנשמר כמעט ללא שינוי. לכן נועד לשימור.
לאחר שבפברואר 2001 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, חוף הכרמל לאשר לחברת דאלי סרטים את הקמת המסעדה, הגישו כמה מתושבי המקום ערר, באמצעות עו"ד אלי בן-ארי מעמותת אדם טבע ודין ערר כנגד ההחלטה. ערר נוסף הוגש על-ידי זיו שוורצמן, תושב בת-שלמה המפעיל משק ומחלבה במקום.
ועדת הערר של מחוז חיפה, שסיירה במקום ושמעה את הצדדים, החליטה לקבל את העררים, ביטלה את החלטת הוועדה המקומית וקבעה שהשימוש החורג המבוקש, מהווה סטייה ניכרת מהוראות התכנון המפורטות.
בהחלטתה כתבה וועדת הערר, כי אישור המסעדה ביישוב כה מצומצם יהווה שינוי מהותי, אשר אינו תואם את אופי הסביבה ו/או את אופי הישוב עצמו.
בעקבות החלטת ועדת הערר עתרה דאלי סרטים לבית המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה שיהפוך את ההחלטה על-פיה. בין היתר טענה, כי ועדת הערר לא נימקה די את החלטתה, וכי זו טעתה בקריאתה את התוכניות המפורטות.
השופט גינת לא קיבל את טענות העותרים, ודחה את העתירה לאחר שקבע שמדובר "בניסיון להביא להתערבות של בית משפט בנושא עובדתי/תכנוני שהכרעה בו נתונה לשיקול דעתן של רשויות התכנון".
השופט חייב את העותרת בתשלום הוצאות משפט לתושבי בת-שלמה שהיו בין המשיבים.
