בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (השופטת מיכל ברק-נבו) חייב חברת שיווק והפצת כרטיסים, אשר סיפקה כרטיסים להצגה למופע "עלי באבא" במהלך חנוכה 2003, לשלם פיצויים בסך 700 ש"ח לסב אשר הזמין כרטיסים עבורו ועבור ששת נכדיו.
לטענת הסב, היה לו חשוב מאוד לקבל מקומות טובים, ולכן הסכים לתאריך מופע שלא היה לו נוח במיוחד, שכן רק במועד זה, כך נאמר לו ע"י נציגת הנתבעת, נותרו כרטיסים במקומות טובים. הסב הוסיף, כי ביקש הנחה על מחיר הכרטיסים, בשל הכמות שהזמין, ולפיכך, דיבר עם מנכ"ל הנתבעת, אשר הבטיח לו 7 כרטיסים במקומות טובים, וכן העניק לו הנחה על מחיר הכרטיסים.
לטענת התובע, הובטח לו שהכרטיסים ימתינו לו בקופה ביום המופע, אך כאשר הגיע עם נכדיו ביום המיועד לקופת המופע הכרטיסים לא נמצאו. רק לאחר המתנה מורטת עצבים, ולאחר שהועבר מקופה לקופה, נמצאו לבסוף כרטיסים, אך אלה לא היו במקומות טובים כפי שהובטח, והחווייה כולה הפכה לסיוט, לטענת התובע.
התובע פירט בתביעה את התלאות שעברו עליו ועל נכדיו, ותבע בגינם את החזר הכסף ששילם עבור הכרטיסים ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ולנכדיו. התובע העמיד את תביעתו על סך כולל של 4,400 ש"ח.
חברת הפצת הכרטיסים, טענה להגנתה, כי היא מפיצה ומשווקת כרטיסים בלבד, ואיננה אחראית על טיב המקומות, על איכות האולם, על איכות הסידורים באולם או בקופות, או כל דבר אחר שקשור במופע. מנכ"ל הנתבעת הכחיש כי הבטיח לתובע מקומות טובים. לטענת החברה, הובטח לתובע מקומות, ומקומות הוא קיבל. הנתבעת אף הציעה לתובע פיצוי בדמות כרטיסים למופעים אחרים שהיא משווקת, עבורו ועבור נכדיו, אך התובע לא חפץ בפיצוי כזה.
בית המשפט האמין לתובע שהוא ביקש מקומות טובים במופע, ושמקומות טובים אכן הובטחו לו. כמו כן, בית המשפט קיבל את הגירסה שהמקומות שקיבל לא היו טובים, וכי עד שהצליח להיכנס למופע - נגרמה לו טרדה, למרות שלא הנתבעת היא אשר אחראית לאותה טרדה הקשורה באי קבלת הכרטיסים בזמן.
בית המשפט ציין, כי כאשר אדם פונה לחברה המפיצה כרטיסים ומבקש "מקומות טובים", ומסביר שכוונתו למקומות בשורות קרובות, היות שהוא מתעתד לבקר במופע עם ילדים קטנים, הרי שהוא מסתמך על כך שעונים לו שהוא אכן יקבל מקומות טובים.
לאחר שמיעת הצדדים, בית המשפט חייב את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 700 ש"ח והוצאות משפט בסך 350 ש"ח.
[תק 006654/04]
