מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים והקליניקה למשפט וחברה של אוניברסיטת חיפה, עתרו היום (א', 30.1.05) לבג"צ נגד הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, בטענה כי היא מפלה את ההפקה המקומית בשפה הערבית בהפקותיה, ובזיכיון הניתן לזכייניות שני הערוצים המסחריים.
העתירה הופנתה נגד מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, מנהל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, שרת התקשורת, וכן נגד החברות המרכזיות המפיקות ומשדרות בערוצים המסחריים, ובהן טלעד, רשת, קשת ו'כאן'.
העתירה דורשת ממועצת הרשות לתקן את כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וכן ליישם את הכללים הקיימים ולקבוע הנחיות - כך שהרשות השניה, זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10, חברת החדשות של ערוץ 2, וכן על הטלוויזיה הלימודית בשעות המוקצות לה בשני הערוצים, ישדרו תוכניות בערבית בשיעור של כ-18% מזמן השידור בכל ערוץ.
עוד דורשים העותרים להבטיח, כי לפחות 40% מהתוכניות בערבית יהיו "הפקה מקומית" בשפה הערבית וזאת בהתאם לחובת המסגרת החלה על מכלול השידורים בשני הערוצים הציבוריים-מסחריים. כן הם דורשים לשדר לפחות מהדורת חדשות יומית אחת בהיקף של כ-30 דקות בערבית באחד משני הערוצים הציבוריים-מסחריים.
העותרים מוסיפים ודורשים להתאים את זמן השידורים בערבית גם להרגלי הצפייה של האזרחים הערבים בישראל, הדומים במידה רבה, כך לטענתם, לאלו של יתר חלקי החברה.
העתירה הוגשה יום לפני הגשת ההצעות למכרז המדובר ביותר במשק התקשורת, מכרז ערוץ 2. עו"ד אלחאן נחאס-דאוד, שהגישה את העתירה בשם העותרים, אמרה: "לא רצינו להשפיע על ההצעות שיוגשו במכרז, אלא על מדיניות הרשות השנייה. היא האחראית לזכויות הציבור, וחובתה לוודא שמי שקיבל או יקבל ממנה את הזכיון יפעל על-פי חוק ולא יתעלם מחלק גדול מאזרחי המדינה".
היא הוסיפה, כי "הזכייניות משדרות על גלים שניתנו להם מהציבור, זה לא עסק פרטי שלהן, והרשות עצמה אמורה לוודא שמחיקת קיומו של המיעוט האתני הגדול ביותר לא תקרה. אם היא עצמה מעלימה את הערבים בשידוריה ובעובדיה, אז יש לנו בעייה".
לדבריה, "זה הזמן וזה המקום שבו כדאי גם לשרת התקשורת החדשה להתערב" הוסיף.
העתירה מתבססת על התכתבות ומעקב שנמשכו שנתיים בידי מרכז מוסאוא והקליניקה של אוניברסיטת חיפה. העותרים מחזקים את העתירה במחקר שמומן דווקא בידי ברשות השנייה לטלויזיה ורדיו.
לדברי העותרים, המחקר מצא שבכל סוג של ניתוח של הממצאים כי הערבים והערבית נעלמו, ואף תויגו בתיוגים שליליים. ניתוח התוכן הכמותי הראה על פערים גדולים ביותר כאשר 97% מהדמויות המופיעות היו יהודים לעומת 3% בלבד שהיו ערבים. עוד עולה מהדוח,כי "רוב הערבים מוצגים כשליליים, פרובוקטיביים ובלתי שקולים" וכן כי יותר מ-99% מהמנחים או הכתבים המופיעים על המרקע הם יהודים".
[בג"צ 997/05]
