מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט, נפגש באחרונה עם בכירי האקדמיה, כדי לדון בתקציב המוצע למחקר ופיתוח שאיננו מספיק לטענתו. בפגישתם בירך אולמרט על גישת בכירי האקדמיה הנשענת על התיאוריה הכלכלית ועל המחקר האמפירי ותומכת בעמדת משרד התמ"ת ותעשיית ההיי-טק, בתביעה להגדיל באופן ניכר את תקציב המו"פ (מחקר ופיתוח).
השר אולמרט יזם את הדיון עם הפרופסורים לכלכלה, לאור הויכוח בממשלה בדבר הצורך בהגדלה משמעותית של תקציב המו"פ. השר ביקש לשמוע את עמדת האקדמיה באשר לעמדתו כי השקעה במו"פ הכרחית לתרומה משמעותית לצמיחה בת-קיימא בישראל. לדברי אולמרט, הוא מאמין כי על הממשלה לפעול להגדלה משמעותית של תקציב המו"פ כבר בשנת 2005.
בדיון השתתפו מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, וצוות אגף התקציבים באוצר, בראשות סגן הממונה על התקציבים אמיר לוי. מהאקדמיה השתתפו בדיון שניים מבכירי הכלכלנים הישראליים הנהנים מיוקרה בינ"ל בתחומי חקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות המו"פ. חתן פרס ישראל בכלכלה, פרופ' אלחנן הלפמן, ופרופ' מנואל טרכטנברג מביה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וראש התכנית במדע, טכנולוגיה וכלכלה במוסד נאמן בטכניון.
פרופ' טרכטנברג ציין בדיון, כי האסכולות הכלכליות השונות, לרבות אסכולות שמרניות כדוגמת אסכולת שיקאגו (שממעטות להצדיק את ההתערבות הממשלתית בתחומים שונים), מאוחדות בדעה המצדיקה תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתי. ההצדקה, לטענת טרכטנברג, נובעת מכך שהמגזר העסקי לבדו איננו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימאלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה במשק. עוד ציין פרופ' טרכטנברג, כי מדינות רבות בעולם כיום לומדות ומחקות את המודל הישראלי לעידוד ממשלתי לביצוע מו"פ.
פרופ' טרכטנברג ופרופ' הלפמן הדגישו בפני השר אולמרט, כי רק שיתוף משאבים בין הממשלה לבין המגזר העסקי בהשקעה במו"פ, כדוגמת מודל המדען הראשי במשרד התמ"ת יביאו למימוש פוטנציאל הצמיחה במשק. לטענתם, אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בין ישראל למדינות המפותחות.
פרופ' הלפמן ציין כי על-פי מחקרים שביצע, התשואה העודפת למשק הנובעת מהשקעה במו"פ מגיעה למאות אחוזים. תשואה זו עולה על כל השקעה ממשלתית אחרת כדוגמת השקעה בתשתית פיסית ובחינוך. לאור הפער הגדול בין הרצוי למצוי, הציע פרופ' הלפמן לאמץ מדיניות ממשלתית של הרחבה ניכרת ביותר של היקף ההשקעה הממשלתית במו"פ. לפיכך הציע פרופ' הלפמן לממשלה לאמץ מדיניות שתביא ליותר מהכפלת היקף המו"פ המבוצע כיום בישראל לכ-10% מהתוצר.
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס באופן ספציפי לנושא גביית תמלוגים, והביע דעה נחרצת נגד שיטה זו, השוללת למעשה את תכליתה הכלכלית של התמיכה הממשלתית במו"פ, קרי, הגדלת כמות המשאבים המושקעים במו"פ במשק, וההופכת בפועל את המדען הראשי למעין "בנק", דבר המנוגד, כך לדבריו, בתכלית לייעודו של מוסד זה. לאור זאת, פרופ' טרכטנברג שולל את עצם ה"מיקוח" בין האוצר לבין משרד התמ"ת סביב פרטי השיטה (במסגרתו האוצר מציע העלאת שיעור ההחזר, תוספת ריבית וכדומה); לדעתו טוב יעשה אם התמלוגים יבוטלו כליל, גם במסגרת של תקציב מוגבל.
המדען הראשי בתמ"ת, ד"ר אלי אופר, הוסיף כי רבים מעמיתיו בעולם הנפגשים עמו, מגלים עניין במודל הישראלי לעידוד המו"פ ואף יוזמים פעילות תמיכה משותפת בינ"ל בין חברות ישראליות לחברות באותן מדינות המבוססת על מנגנון הפעולה הישראלי.
רענן דינור מנכ"ל משרד התמ"ת, אמר כי הוא מקווה שבכירי אגף התקציבים יתנו את המשקל הראוי לעמדת האקדמיה, וכי יהיה לכך ביטוי בדיונים המתנהלים בימים אלה על הגדלת תקציב המו"פ לשנת 2005.
