המפקח על הבנקים, יואב להמן, פרסם היום (ד', 9.2.05) הוראה שנועדה להפסיק את "הנוהג הרווח בישראל של ניהול חשבונות, תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות", כדברי המפקח.
בהוראה נקבע, כי על הבנקים יהיה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי, המתאימה לצרכיו, לכושר ההחזר ולביטחונות שלו וזאת על בסיס ניתוח מתועד, לצורך אישור המסגרת על-ידי גורם האשראי המוסמך בבנק. קביעת מסגרת זו יכולה להתבצע גם על-פי מאפיינים משותפים של קבוצות לקוחות, והבנק יוכל לקבוע סכומי סף שונים לקבוצות לקוחות כאלה שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צרכי האשראי.
הסכם המסגרת יבהיר את מחוייבות שני הצדדים - הלקוח והבנק - לפעול רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה מהן. הבנק יהיה רשאי להעמיד ללקוח בעל מסגרת אשראי, או לקבוצת לקוחות כאלה, מסגרת אשראי חד-צדדית נוספת, ובלבד שיידע את הלקוח. מסגרת חד-צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי האחרונה שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על-ידו.
חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות בגין חשבון בחריגה יתאפשר אך ורק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא היה יכול למנוע את החריגה, ואף זאת רק בחשבונות שסווגו על-ידי התאגיד הבנקאי כחובות בעייתיים (בפיגור). בגין חריגות שתיווצרנה בחשבונות שסווגו כבעייתיים, לא תיזקפנה הכנסות ריבית כלשהן לדוח רווח והפסד עד לגבייתן בפועל (וביטול החריגה).
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי ההוראה החדשה נדרשת נוכח אופי הפעילות הייחודי שהתפתח בישראל בתחום זה: השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העובר ושב ופרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות, ולעיתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העובר ושב, וכל שכן ביחס לסכומי המסגרת המאושרת.
ההוראה החדשה, אומרים בפיקוח על הבנקים, נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי כאחד כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העובר ושב. מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי וודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל, לחיובים הספציפיים (שיקים, הרשאות לחיוב חשבון וכדו'), שיכובדו על-ידי הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיבית של אשראי זה.
מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי עלולה להיפגם באופן מהותי השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת. בפיקוח על הבנקים מציינים כי תופעת החריגות ממסגרות האשראי מקשה גם על קיום נאות של חוק שיקים ללא כיסוי ועל היכולת לאכוף אותו, ולכן פוגעת במחזיקים בשיקים כאלה ובאמון הציבור באמצעי תשלום זה.
בפיקוח על הבנקים מדגישים, כי ההוראה החדשה אינה מכתיבה לבנקים את מבנה מסגרות האשראי, עלותן, ואת מנגנון התאמתן לצורכי הלקוח. הוראה זו גם לא תצמצם בהכרח את היקף האשראי בעו"ש ללקוחות שמשתמשים כיום באשראי בחריגה - במקרים כאלה יהיה על הבנק ועל הלקוח להתאים את המסגרת להיקף האשראי הראוי.
על-מנת לאפשר היערכות נאותה של הבנקים ושל הלקוחות לדפוס הפעילות החדש בחשבונות העו"ש, נקבע זמן התחילה של ההוראה ל-1.1.2006. על הבנקים לנצל את תקופת המעבר להיערכות ניהולית, נוהלית, וטכנולוגית הנדרשת ליישום ההוראה, ולהגדרת המסגרות המתאימות ללקוחות בהתאם להוראה החדשה. על הלקוחות לתאם עם הבנקים את המסגרת הדרושה להם ולהתאים את דפוסי פעילותם למניעת חריגות ממסגרות האשראי לאחר מועד תחולת ההוראה.
