השופטים חשין, ביניש וגרוניס דחו השבוע (13.2.05) את עתירת מפלגת חזית יהודית לאומית וברוך מרזל נגד רשות השידור ויוסף בראל, מהטעם שהעתירה לא ראויה להידון בבג"צ.
לטענת העותרים, שודרה בקול ישראל כתבה שתיארה מודעה שהפיצו, כך נאמר בכתבה, אנשי תנועת "כך", ובה נראה ילד יהודי מובל לקרון רכבת בשואה, כאשר בראש המודעה מופיע הכיתוב: "לעולם לא עוד שואה". עוד נאמר בכתבה, כי המודעה מתייחסת ל"פינוי היישובים מגוף קטיף", בעוד שלטענת העותרים המודעה הוצאה לצורך פעולה שהכינה מפלגת חזית יהודית לנוער, וזו עוסקת בלקחי השואה והשלכותיה על עם ישראל.
העותרים טענו כנגד ממלאי תפקידים ברשות השידור, על כך שלא איפשרו להם להגיב על הכתבה, על כך שלא ביקשו את תגובתם לקראת שידור הכתבה, וכי לא נענו לפניות שלהם בכתב לאפשר להם להגיב על הכתבה. מבוקשם היה כי בית משפט יורה לרשות השידור לתת לעותרים את האפשרות להגיב בשידור.
השופטת ביניש דחתה את העתירה על הסף בציינה כי מקומן של טענות בדבר פרסום בעל אופי שקרי או פוגעני אינו בבית משפט בשבתו כבית דין גבוה לצדק.
נפסק כי הטענה שהועלתה בעתירה היא טענה מובהקת של פרסום לשון הרע, והחוק מעניק סעד בבית משפט רגיל כנגד פרסומים פוגעניים מהסוג הנטען, לרבות הסעד המבוקש, למתן פרסום להכחשה או תיקון של הודעה. בהתקיים סעד חלופי העתירה נדחתה.
[בג"ץ 1421/05]
