"בצה"ל יש מדיניות ברורה: מי שמסרב לא יהיה אתנו". כך אמר הרמטכ"ל, משה (בוגי) יעלון, על-רקע הדיון המתקיים במליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק פינוי-פיצוי.

"אסור ליפול בפח של עצומות וספינים", אמר יעלון. "אומנם אני לא רואה גילויי סרבנות כשאני מסתובב בשטח, אך קיימות שיחות עם חיילים בכל הרמות". יעלון ציין, כי הוא הוציא פקודה לפיה ייאסר על חייל לחתום על עצומות פוליטיות.

תפנית חיובית בפעולות הביטחון הפלשתיניות -
החלו למלא מנהרות הברחה בביוב

קודם לכן סקר קצין מבצעים בצה"ל בפני חברי הוועדה את המצב הביטחוני באיו"ש ורצועת עזה, מאז נכנס ראש הרשות הפלשתינית, אבו מאזן לתפקידו. לדבריו, חל שיפור חיובי בפעולות הפלשתינים ברצועת עזה, כך שמיום 19 לינואר, אז נפרסו שוטרים פלשתינים בצפון הרצועה, מורגשת ירידה משמעותית במספר הפיגועים.

הרמטכ"ל ציין, כי קיימת תמיכה רחבה של הציבור הפלשתיני באבו מאזן. 70% מהאוכלוסיה הפלשתינית ברצועה ו-60% מאיו"ש תומכים, לדבריו, במדיניות יו"ר הרשות למגר את הטרור. עוד הוא אמר, כי הימים הראשונים בראשות אבו מאזן אופיינו בעלייה במספר הפיגועים בחסות החמאס, כך שבשלב מוקדם, נאלץ אבו מאזן לרדת לרצועה ולקיים דיונים עם הארגונים.

לדבריו, "יש הצהרה פלשתינית 'רשות אחת תחת חוק אחד' - זו מטרת אבו מאזן, בניגוד לעמדת הכנופיות קודם לכן. בפועל, המצב שברירי, ההנהגה טרם ביססה את יכולותיה, היא פועלת בסביבה של אנרכיה וארגוני הטרור מאיימים. נראה שהיא מתקדמת ליעד, חלק מזה מתבטא בפריסת 18 גדודים ברצועה. רואים את הניסיון של אבו מאזן לגרום בדרכים של דיבור ושיחה לשינוי מדיניות הטרור של הארגונים, תוך ויתור על נשקם".

"ישראל רואה שבשטח השוטרים הפלשתינים לא תמיד יודעים אם לפעול או לא. זאת מכיוון שבעבר הם הורגלו שההוראות שניתנו להם הם למראית עין בלבד, אבל עכשיו זה 'על אמת'. ככל שעובר הזמן אנו רואים אצלם יותר נחישות לפעול נגד הטרור, קיימת תפנית חיובית ויש להם גיבוי רחב מהאוכלוסיה. כך, הם החלו לטפל במינהרות ההברחה, באמצעות שפיכת מי ביוב לתוך המנהרות".

עוד הוא הוסיף ואמר, כי על אף ההתקדמות שחלה בפעולות הביטחון הפלשתיניות, ישראל לא תסתפק בזה. "אנחנו לא נסתפק בפריסה של שוטרים ודיבורים על מחבלים. אנו רוצים שיגיע המצב בו לא יהיה קיום לארגוני החמאס והג'יהאד כנושאי נשק. מובהר לפלשתינים שזו התחלה טובה, אבל לנו אין יותר מדי זמן ואנו מצפים כי תוך שבועות מספר, הם יישמו את התיאוריה של 'רשות אחת תחת חוק אחד'".

החיזבאללה מתארגן להפעלת פיגועים ביום פקודה

הגזרה הצפונית: ביום 9.1.05, יום בחירות ברשות הפלשתינית, ביצע החיזבאללה פיגוע בצפון. הדבר, כך אומר הרמטכ"ל, היה איתות - מסר ששיגר החיזבאללה לפלשתינים, לפיו: "אם יהיה שקט בזירה שלכם [הפלשתינית], תהיה פעילות בגזרה הצפונית. קיימת התארגנות להפעלת פיגועים ביום פקודה". "הנחת העבודה שלנו", המשיך יעלון, "היא לפעול בצפון תוך עירנות גבוהה ודריכות מבצעית על-ידי מוכנות לתגובה מיידית למקרה של פיגועים".

ראש אכ"א: יקוצר השירות לחיילים מיעוטי היכולת

ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, שהשתתף בדיון, הודיע כי בכוונת צה"ל לבחון מחדש את שכרם של חיילים מיעוטי היכולת. הוא ציין כי ישנם חיילים רבים, חלקם נשואים, המשרתים בעורף כטבחים או ש.ג ומשתכרים בסך של כ-4,000 ש"ח לחודש. "זוהי מציאות לא נורמלית. מדובר במאות חיילים, ובעיקר באוכלוסיות חלשות", אמר שטרן. כן הוא הודיע, כי חייל בעורף המשרת מעל שנתיים בשכר זה, ישוחרר מצה"ל. אם החייל לא ירצה להשתחרר, יוקם גוף בורר, בו תינתן לו זכות שימוע ולבסוף תתקבל ההחלטה לגביו.

ח"כ איתם: ההחלטה לפרק עכשיו
את ישיבות ההסדר - ממניעים פוליטיים

"עננה של חשד אופפת את ציבור חובשי הכיפות שלא נאמנים לקיום פקודות הצבא, בעקבות כוונת צה"ל לפרק את ישיבות ההסדר במקביל ליישום תוכנית ההינתקות". כך אומר היום ח"כ אפי איתם מהמפד"ל, בעקבות הדיון שהתקיים בנושא בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בהשתתפות הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, וראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן.

ח"כ איתם מאשים, כי מדובר בהחלטה שמניעיה פוליטיים ואינה מובנת מבחינה מקצועית. לדבריו, "יש לקיים את המהלך תוך דיאלוג עם השותפים בנושא, קרי: רבני ישיבות ההסדר. ראש הממשלה סימן את כל הציבור הציוני-לאומי למטרת פירוק, כך הוא מתגרה ומסית נגד ציבור שלם. גם על הצבא להיות רגיש בנושא ועל-כן, בעת הזו, יש לדחות את הדיון", אמר.

הרמטכ"ל וראש אכ"א הבהירו בישיבה, כי לצה"ל אין תוכנית לפירוק ישיבות ההסדר, וכי המגמה המסתמנת היא פיזור חיילי הישיבות מהמחלקות לפלוגה. הכוונה היא לפרק את המחלקות בהן שירתו רק בוגרי ישיבות ההסדר ולשלב את חייליהן במחלקות רגילות. יו"ר האופוזיציה, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, וקרא לצה"ל לא להסתפק בפיזור ולפרק את ישיבות ההסדר לאלתר. בדיעה זו תמך גם חברו לסיעה, ח"כ אילן שלגי.

חברי הכנסת רן כהן מיח"ד, ואהוד יתום מהליכוד, תמכו במהלך שיוזם צה"ל. לדברי כהן, "מדובר בשינוי מזערי, במקום שחיילי ישיבות ההסדר ישרתו במחלקות הם יפוזרו בפלוגה. זה לא קשור להינתקות". לדברי ח"כ יתום, "בעת דיון על פינוי חבל ארץ בעזה, העיתוי הוא אומלל. עם זאת, התהליך הוא חיובי. בסך הכל נותנים לציבור הדתי להכיר באמצעות נורמות מוסריות ציבור אחר".

מסלול ישיבות ההסדר ושילובם במערכת הצבאית החל בשנות ה-60' - כבסיס מתן אפשרות לקבוצה הדתית במקביל לשירות צבאי ולימוד תורה. בשנים הראשונות היתה הגבלה על מספר המתגייסים במסגרת הזו אולם אח"כ הוסרה ההגבלה והיום מתגייסים מדי שנה כ-1,200 למסלול זה.