הרמטכ"ל, משה (בוגי יעלון), יסיים את תפקידו בחודש יולי 2005. הודעה על כך מסר אמש (יום ג') שר הביטחון לרמטכ"ל. משרד הביטחון הודיע על כך בהודעה לתקשורת בת שורה אחת. יעלון ישלים בתפקיד במשך שלוש שנים ויעזוב את צה"ל.

שר הביטחון, שאול מופז, החליט שלא להאריך את כהונתו בשנה, כפי שהיה מקובל לגבי רמטכ"לים קודמים שכיהנו שלוש שנים פלוס שנה הארכה. משמעות ההחלטה: יעלון לא ילווה את תהליך ההינתקות ופינוי הישובים.

מקורבים לראש הממשלה מציינים, כי החלטת מופז התקבלה בלחצו של ראש הממשלה אריאל שרון. שרון הוא שהוביל את מופז להחלטה זו, במיוחד נוכח התבטאויותיו ועמדותיו של הרמטכ"ל, בנושאים שונים, בהם: התנגדותו הראשונית לביצוע הפינוי על-ידי חיילי צה"ל; והתבטאותו של יעלון על תום האינתיפאדה, בעיצומה של האינתיפאדה.

השר מופז נמנע מלנמק פומבית מה פסול מצא ביעלון שהוא נמנע מהארכת כהונתו בשנה, כפי שהיה מקובל מאז קום המדינה. ואולם, סוד גלוי הוא, כי באחרונה התגלעו חילוקי דעות חריפים בין הרמטכ"ל, לבין השר מופז וראש הממשלה אריאל שרון. מכל מקום, החלטת מופז הפתיעה את צמרת צה"ל.

עם המועמדים להחליף את יעלון נמנים: אלוף גבי אשכנזי וסגן הרמטכ"ל, אלוף דן חלוץ. שר הביטחון הודיע, כי הרמטכ"ל הבא ימונה לשלוש שנים בלבד ולא תוארך כהונתו. בכך ביקש מופז להזים טענות, כאילו אי הארכת הכהונה של יעלון מצביעה על חוסר אמון ביכולותיו המקצועיות של יעלון.

החלפת הרמטכ"ל, בשלב זה, הינה מהלך דרמטי בשל תוכנית ההינתקות העומדת על הפרק, וגם בשל פרישתו הקרובה של ראש השב"כ, אבי דיכטר, המסיים אף הוא את תפקידו בעוד כמה חודשים. למעשה, שני האישים המזוהים ביותר בהדיפת האינתיפאדה מסיימים את תפקידם, לאחר שהצליחו והובילו את זרועות הביטחון לניצחון על האינתיפאדה.

ח"כ אפרים סנה, החבר בוועדת חוץ וביטחון, אמר בתגובה להחלטת שר הביטחון שלא להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל יעלון, כי "החלפתו בעיתוי זה, מסכנת את הצלחת ההינתקות".

גם ח"כ דני יתום מתח ביקורת על החלטת שר הביטחון ואמר: "החלפת הרמטכ"ל ערב ההינתקות מעידה על חוסר אחריות וחוסר מחשבה, זו שערוריה". ח"כ יתום קרא לקיים דיון דחוף בנושא בועדת החוץ וביטחון של הכנסת.

יעלון, תיק אישי

משה (בוגי) יעלון. יליד 1950, קריית חיים. התגייס לצה"ל ב-1968. את שרות החובה מילא כצנחן בנח"ל מוצנח. נשוי, אב לשלושה.

במהלך מלחמת יום כיפור נלחם כחייל מילואים בצנחנים, והשתתף בשחרור תעלת סואץ. לאחר המלחמה חזר לקריירה צבאית בנח"ל מוצנח והשלים קורס קצינים. לאחר השלמת הקצונה הוא החזיק במספר תפקידי פיקוד בחטיבת בצנחנים ובזמן מבצע ליטני הוא פיקד על סיירת צנחנים.

בשנים 1982-1979 שירת באחת מיחידות העילית של צה"ל. לחם במלחמת שלום הגליל. לאחר המלחמה שירת כמפקד גדוד, ומאוחר יותר - כסגן מפקד חטיבה בצנחנים. לקראת סוף שרותו נפצע במשימה בלבנון. ב-1986 יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ומטה בקימברלי, אנגליה. כאשר חזר ארצה מונה למפקד יחידת העילית בה שירת.

בשנים 1989-1990 עבר הסבה מקצועית לשריון וסיים תואר ראשון במדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. בפברואר 1990 מונה למפקד חטיבה בצנחנים. ביום 3.1.92 מונה למפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, והועלה לדרגת תת-אלוף. ביום 16.8.93 מונה לתפקיד מפקד בסיס האימונים ליחידות השדה בצאלים, ולמפקד אוגדה משוריינת.

ביום 22.6.95 מונה לראש אגף המודיעין והועלה לדרגת אלוף. ביום 17.5.98 מונה לאלוף פיקוד המרכז. ביום 15.9.00 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל. ביום 9.7.02 מונה לתפקיד הרמטכ"ל והועלה לדרגת רב-אלוף.