גורמי ביטחון ניסו לגייס נערה בת 18 כסוכנת מידע בגוש קטיף, קודם ליישום תוכנית ההינתקות. כך מגלה (יום ד', 19.4.05) עינת יפת, תושבת גוש קטיף, אשר העידה בדיון שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
לטענתה, במשך זמן מה עקבו אחריה מספר סוכנים כאשר בשלב מסוים אחדים מהם הציעו לה 'טרמפ'. במהלך הנסיעה ביקשו ממנה לסייע ולהעביר מידע על הנעשה בגוש.
עינת יפת, דוברת הנוער בגוש קטיף, סיפרה ל-Nfc: "זה קרה לפני חודש וחצי, תפסתי טרמפ לכיוון בית הספר בו אני לומדת בנווה דקלים. במהלך הנסיעה האנשים עמם נסעתי החלו לדבר בינם לבין עצמם עד כמה שהגוש יפה ואם יהיה פינוי עשויה לפרוץ מלחמת אחים ואז פנו אלי מה דעתי על מלחמת אחים? אמרתי 'חס וחלילה. אני לא רוצה שדבר כזה יקרה'".
"בהמשך הם החלו לשאול שאלות יותר אישיות, כמו איפה אני גרה, כמה שנים אנחנו גרים בגוש, איפה אני לומדת ועוד. מיד לאחר מכן אחד הבחורים פנה אלי בשמי, בלי שהצגתי את עצמי קודם לכן, הוא כנראה לא שם לב לזה. אני הסתכלתי עליו בהרמת גבה, התפלאתי, איך הוא יודע שקוראים לי עינת. הוא אמר שהם יודעים עד כמה אני מעורבת בקרב בני הנוער וחשוב מאד אם אוכל למנוע את מלחמת האחים הזו".
"הוא ביקש ממני שאעביר להם מידע בנושא התנהלות בני הנוער בגוש קטיף. הוא הציע שזו תהיה העבודה שלי, עם משכורת, פלאפון ורכב שאוכל להיפגש עמם מחוץ לגוש. מיד סירבתי וביקשתי לרדת מהרכב. אני יודעת טוב מאד מה זה אחים שבוגדים ואני לא מוכנה לעשות פשע איום כזה לאחים שלנו".
"המשטרה והשב"כ הם לא ילדים קטנים הם מצותתים לנו בלי סוף, אני יודעת שמצותתים לי בטלפון ולדעתי לגייס בני נוער למטרה זו נועד רק כדי לסכסך בינינו. הם יודעים שהאחדות שלנו זה הכוח שלנו ולכן בדרך הזו הם רוצים למסמס אותה".
"ברוך ה' החברה בגוש בנויה על אמון הדדי. זה בולשיט רכב ופלאפון, כל מה שהם רוצים זה להפריד בינינו והנוער באמירה שלא משתפים עם אנשים כאלה פעולה. הרצחת וגם ירשת? מה הדיון כאן בכלל?".
לדברי יפת, פניה שכזו נעשתה לרבים מבני גילה. אמציה יחיאל, רכז נוער בגוש קטיף מסר כי עוד שישה בני נוער מאותה קבוצת גיל פנו אליו בטענה דומה. "אנו לא יודעים להגדיר מי עומד מאחורי הסוכנים הללו, זו חלק ממערכת המודיעין הביטחוני הפועלת על אזרחי. מה שאני יודע שפנו אלי כשישה בני נוער בטענות דומות והשיבו בשלילה להצעת הגורמים. יכול להיות שיש יותר ולא פנו, יכול להיות גם שיש כאלו שנענו לפניות הגורמים", דברי יחיאל.
בנוגע להעסקת קטינים כסוכנים של המשטרה, טען קודם לכן סגן ניצב קובי זריהן, ראש מדור איסוף במשטרה בדיון, כי אין במשטרה סוכנים קטינים וחל איסור להעסיקם על-פי הנחיות המשטרה. עו"ד שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר כי בנוגע להעסקת סוכני שב"כ הגורמים לפרובוקציות, כפי שהבהירו נציגי השב"כ בדיון
שהתקיים בעבר, פעילות כזו של העסקת סוכנים היא אסורה ולא מועסקים סוכנים כאלה על-ידי השב"כ.
המשטרה תופרת תיקים
בהמשך הדיון הוצגו עדויות המעידות על פגיעה והפרה בוטה של המשטרה בזכויות אזרח ואדם. כך, הוצגה עדות של חב"דניק בשם מאיר ערד, שסיפר כי השתתף באחת ההפגנות שהתקיימו בצומת מכון ויצמן ברחובות. הוא ועוד שלושה מחבריו הציבו שלטים וחילקו סטיקרים, כאשר במהלך הפעולה הגיחה ניידת משטרה ולקחה את הארבעה לבית מעצר כשהם כבולים בידיהם. רק לאחר מספר שעות הם שוחררו לביתם.
בלילה שלאחר מכן הגיעו השוטרים לבית המפגין תוך שהם מעירים את כל בני המשפחה, בת 13 הנפשות, וזאת במטרה ליידע אותו שהוגש נגדו כתב אישום. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, התרעם מאד על המשטרה, לקח את כתב האישום והקריאו בציניות מילה במילה. בהמשך דרש מנציגי המשטרה לחקור את האירוע ולהגיש לו את הממצאים מיד לאחר חג הפסח.
מקרה דומה, בו פגעה המשטרה בזכות ההתארגנות אירע לקבוצה של 40 משתתפים שעשתה את דרכם מגוש שילה לכיוון קריית אונו. מטרת הנסיעה היתה, פגישות בבתי משפחות בקריית אונו במסגרת מיזם "פנים אל פנים". במסגרת מיזם זה נוצר קשר ישיר בין המתיישבים ביש"ע לתושבי הערים, שמטרתו היא הסברה על גוש קטיף. הקבוצה, רובה מבוגרים כללה נשים, גברים, תינוקות ומעט בני נוער.
לקראת ערב הגיעה הקבוצה למחסום צבאי בצומת אורנית. שוטר מתחנת ראש העין בשם דורון אחרק עצר את האוטובוס לבדיקה ותיחקר את הנהג והאחראי על הקבוצה. בהמשך בדק השוטר את תכולת תא המטען ומשנוכח לדעת כי תא המטען מכיל עגלות ילדים וערכות הסברה, הוא דיווח על כך למפקדו, רפ"ק איציק מנשה, מפקד תחנת ראש העין. לאחר מספר דקות לקח השוטר את תעודת הזהות של הנהג והאחראי של הקבוצה והעתיק את פרטיהם, מיד אחר כך מסר, כי הקבוצה אינה מורשית להמשיך בנסיעה והיא חייבת לחזור לשילה. נמסר, כי קיים חשד שבכוונת הקבוצה להפר את הסדר הציבורי על-ידי חסימת כבישים.
עו"ד ניצן: יש לוודא שהיד לא תהיה קלה על ההדק
ח"כ יולי אדלשטין המתנגד לתוכנית ההינתקות, ציין בדיון כי אף בנו נפגע על-ידי שוטר במהלך הפגנה, למרות שרק חילק סטיקרים. נציגי השוטרים אמרו להגנתם, כי ברוב המקרים שהוצגו בוועדה התקבל לידם מידע מודיעיני לפיו בכוונת המפגינים להפר את הסדר, לעורר מהומות ולחסום כבישים. על כך השיב יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן כי אם נעשתה בדיקה אשר לא העלתה דבר, אין למשטרה זכות למנוע מהמפגינים להיכנס לשטח ישראל, כיוון שזו תהיה פגיעה בחופש התנועה.
עו"ד שי ניצן נתן מענה למקרים פרטניים שהועלו בפניו ואמר כי לפני שבוע יצאו שוב הנחיות שחידדו את העובדה שאסור לפתוח בחקירות ללא אישור מפורש של פרקליטות המדינה. "התפקיד שלי הוא לדאוג למדיניות אחידה שתמנע תופעות חריגות ויחד עם זה לוודא שהיד לא תהיה קלה על ההדק בפגיעה בחופש הביטוי" אמר ניצן.
בסיכום הדיון, אמר ח"כ מיכאל איתן, כי התגלו סימנים להפרות של זכויות אזרח ואדם בהתמודדות המשטרה מול מתיישבי יש"ע וציבור אוהדיהם. איתן הזהיר כי הדברים הקטנים הם המייצרים את האווירה הכללית ואם לא יטופל העניין זה עלול להיות אחד הגורמים להידרדרות המחאה אל נתיבים מסוכנים ופוגעניים.
יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק, אשר היתה בין יוזמי הדיון והצליחה להציג בוועדה כ-10 עדויות מתוך 20 המוכיחות פגיעה בוטה בזכויות אזרח אומרת בתגובה, "קיימת תמונה מאד ברורה של אכיפה דורסנית, בלתי חוקית, בלתי דמוקרטית והיסטרית בכל הנוגע לזכות המחאה של התושבים ביש"ע. קיימת מטרה ברורה לא לאפשר לאנשים הללו לבצע מחאה סטנדרטית כחלוקת סטיקרית והצבת שלטים. הממשלה מאבדת את הצפון לגמרי".
