משרד האיכות והסביבה מגלה (א', 29.5.05) כי בבדיקות שערך התבררו ממצאים מדאיגים במיוחד, לפיהם ב-45% מתחנות הדלק שנבדקו על-ידו נמצאה דליפה מהצנרת או מהמיכלים למי התהום.
מהממצאים עולה כי ב-16% מתחנות הדלק שתוצאות הבדיקות שלהן הועברו למשרד לאיכות הסביבה נמצאה דליפה מהמכלים, ובכ-35% מתחנות הדלק נמצאה דליפה מהצנרת.
יצויין כי בישראל ישנן כ-1,500 תחנות דלק, מהן כ-850 תחנות דלק ציבוריות. על-פי ההערכה, מאוכסנים במכלים התת-קרקעיים בתחנות אלו כמות של כ-100,000 מ"ק דלק מסוגים שונים.
לדברי ברוך ובר, ראש אגף שפכי תעשיה במשרד לאיכות הסביבה, ההנחיות לבדיקות אטימות מחייבות את הבודק לקבל אישור הרשות להסמכת מעבדות ולהעביר את תוצאות הבדיקות לרשויות לצורך בקרת איכות.
ובר הוסיף כי לאור הממצאים שהגיעו למשרד לאיכות הסיבה נמצא כי נכון לסוף שנת 2004 רק 44% מתחנות הדלק (כ-660 תחנות) ביצעו בדיקות אטימות למכלים (רובן תחנות דלק ציבוריות) ורק כ- 13% (כ-200 תחנות) ביצעו בדיקות אטימות צנרת.
השר לאיכות הסביבה שלום שמחון הגיב לנתונים ואמר: "ישנה סכנה למקורות המים עקב התמשכות הדליפות. בכוונתי לפעול בשיתוף משרדי האוצר, המשפטים והתשתיות לקידום קרן שתעסוק בשיקום קרקעות מדלקים כמקובל באירופה וארה"ב".
על-פי הערכות זהירות שבוצעו על-ידי דר' חיים מיכלין מהמרכז לאיכות ואמינות בטכניון עבור המשרד לאיכות הסביבה, סך הדליפות מתחנות דלק ציבוריות בלבד בשנת 2004 נע בין 600,000 - 1,500,000 ליטר.
ברוך ובר הדגיש כי צנרת ומכלים תת-קרקעים אינם מהווים המקור היחיד לדליפה מתחנות דלק. וכי מחצית מזיהומי הקרקע ומי התהום מתחנות דלק נובעים כתוצאה ממילוי יתר ושפיכות בעיקר בעת מילוי המכלים התת-קרקעיים.
