התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה לבג"צ נגד החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי, למרות החלטת בג"צ כי יש להציע לכנסת להסיר את חסינותו.
בעתירה חדשה שהוגשה (5.6.05) באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודניאל קירס, מבקשת התנועה צו על תנאי שיורה לוועדת הכנסת, ליו"ר ועדת הכנסת ולכנסת, לנמק מדוע לא תתכנס הכנסת ותחליט האם ליטול מגורלובסקי את חסינותו הדיונית כבקשת היועץ המשפטי לממשלה, זאת, כאשר ההחלטה של ועדת הכנסת מיום 1.6.2005 שלא להציע הסרת חסינות כאמור, החלטה שלטענת העותרת היא בלתי-חוקית כעולה במפורש מהחלטת שבעת שופטי בג"צ לעניין זה, בטלה ושקולה בנסיבות דנן, מבחינה משפטית, להצעה ליטול את החסינות כאמור, לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
כן מבקשת התנועה צו על תנאי, המורה לוועדת הכנסת וליו"ר הוועדה, ח"כ רוני בראון, לנמק מדוע לא יפעלו להסרת חסינותו הדיונית של גורלובסקי, ובכלל זאת מדוע לא תציע לכנסת ליטול ממנו את חסינותו הדיונית כבקשת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לנמק מדוע לא יקבע בג"צ כי החלטתה של ועדת הכנסת מיום 1.6.2005 בענחין אי הסרת חסינותו הדיונית של גורלובסקי, אשר נוגדת את הדין ואף התקבלה בידיעה שהיא נוגדת את הדין, בטלה ודינה ביטול וכי עליה לדון שוב בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את החסינות, וזאת נוכח קביעתו של בג"צ, פה אחד, בפסק דין בהרכב מורחב של שיבעה שופטים בבג"צ אותו הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל (בג"צ 11298/03) בעניין החלטתה הקודמת באותה בקשה של היועץ המשפטי לממשלה, כי הפעלה ראויה של שיקול דעתה היתה צריכה להוביל אותה להמליץ בפני הכנסת ליטול את החסינות הדיונית כאמור.
בנוסף מבקשת התנועה צו על תנאי המכוון אל היועץ המשפטי לממשלה, המורה לו לנמק את הטעמים אשר הנחו אותו לבקש את הסרת חסינותו של גורלובסקי. יוזכר, כי ועדת הכנסת בהחלטה מיום 23.12.2003 סירבה להציע לכנסת ליטול את חסינותו הדיונית של חבר הכנסת גורלובסקי וזאת, על אף שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש מקום להגיש נגדו כתב אישום בגין זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים, בחשד שזייף הצבעות של חבר כנסת אחר בהליך חקיקה ראשית.
בפסק דינו של בג"צ בעתירה שהוגשה ע"י התנועה למען איכות השלטון נגד החלטה זו הכריז בית המשפט על ההחלטה כבלתי חוקית ובטלה וקבע, כי "הפעלה ראויה של שיקול דעתה של ועדת הכנסת היתה צריכה להוביל אותה להמליץ בפני הכנסת ליטול את חסינותו (הדיונית) של ח"כ גורלובסקי".
בהחלטתה הנוספת של הוועדה מיום 1.6.2005, אשר בשלה הוגשה העתירה החדשה, נטען כי שוב סירבה הוועדה לפעול להסרת חסינותו הדיונית של גורלובסקי ולהציע לכנסת להטיל את חסינותו הדיונית, בניגוד גמור לכאורה לפסק דינו הנזכר של בג"צ לפיו הפעלה ראויה של שיקול דעתה של ועדת הכנסת היתה צריכה להובילה
להצעה להסרת החסינות.
[בג"צ 5372/05]
