המשבר קרוב לפיתרון

המשבר הביטחוני הקשה בין ישראל לארה"ב סביב מכירות הנשק לסין קרוב לפיתרון, לאחר שישראל נכנעה לדרישה האמריקנית והסכימה בפעם הראשונה לדווח רשמית על מכירות נשק למדינה זרה. כך דווח הלילה בוושינגטון (א', 12.6.05).

בשיחות שנערכו בשבוע שעבר בוושינגטון בין בכירי מערכת הביטחון הישראלית והאמריקנית, התחייבו נציגי ישראל למסור לאמריקנים מידע מפורט על עשרות עסקות נשק שנחתמו בשנים האחרונות עם סין, הודו, סינגפור ומדינות נוספות, עסקות המסתכמות במיליארדי דולרים. שני הצדדים קרובים לחתימה על מסמך בו ייקבע כיצד תפקח ממשלת ישראל על מכירות עתידיות של מערכות ביטחוניות רגישות.

המשבר בין ישראל לארה"ב פרץ לאחר שבפנטגון טענו כי משרד הביטחון הישראלי שיקר והסתיר מידע הנוגע לשידרוג המזל"ט 'הארפי' מתוצרת התעשיה האוירית הישראלית, וכן בנוגע לעסקות אחרות.

אצבע מאשימה

האמריקנים מפנים אצבע מאשימה כלפי ארבעה בכירים במערכת הביטחונית בישראל: מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון; הממונה על האבטחה במערכת הביטחון, יחיאל חורב; ראש משלחת הרכש של מערכת הביטחון בניו-יורק, קותי מור; וראש האגף לסיוע ויצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), יוסי בן-חנן. במשרד ההגנה האמריקני נמנעים מהצגת דרישה אולטימטיבית לפיטורי הארבעה, אולם מאידך, הם מדגישים כי לא יסכימו לעבוד עימם.

משמעות הדבר: שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקני בתחום התעשיה הביטחונית עלול להיפגע באופן מהותי, אלא אם יחליטו ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז להעביר מתפקידם את הארבעה. גורם המכיר מקרוב פרשה זו אמר ל- Nfc, כי המשבר ותוצאותיו עלולים להביא לפגיעה עצומה בתעשיה הביטחונית ולפיטורי עובדים, שכן ישראל תאלץ לוותר על עסקות בהיקף של מיליארדים.

ביום א' (12.6.05) הכחיש משרד הביטחון ידיעה שפורסמה ב- Ynet, לפיה הממשל האמריקני דורש מישראל לפטר לאלתר ארבעה מבכירי מערכת הביטחון בישראל, כתנאי להסרת הסנקציות מעל ישראל בתחום המדיני-צבאי. שר הביטחון שאול מופז מבהיר בתגובה לפרסום בעיתון הארץ, כי אין שום שחר לכך שישראל ממתינה לחילופי אישים בפטנגון, כדי לפתור את הסכסוך בין ישראל לבין ארה"ב בעניין מכירת הנשק לסין ולמדינות זרות אחרות.

שר הביטחון מסר, כי בימים אלה מתנהל "דיאלוג ענייני וקונסטרוקטיבי עם הממשל האמריקני. בשיחות אלה עולה בבירור הרצון של שני הצדדים להביא בהקדם לסיומה של פרשה זו ולסכם בתיאום את הצעדים הנחוצים ודרכי העבודה בנושאים הקשורים לפיקוח על הייצוא הביטחוני".

ישראל נאלצה להיכנע

כאמור, ישראל נאלצה להיכנע לאמריקנים שהטילו בשנה האחרונה סנקציות קשות על שיתוף הפעולה הביטחוני ואף איימו להפסיק את הפיתוח המשותף של פרויקט החץ-2.

לפני כחודשיים אישר דובר הפנטגון כי ארה"ב מונעת מישראל גישה לטכנולוגיות הקשורות לפיתוח מטוס הקרב העתידי, ה-F-35. מטוס המסוגל לשלב יכולות הפצצה ומודיעין מתקדמות.

מזה מספר חודשים מעוכבים משלוחים ביטחוניים רגישים המיועדים לישראל. בכירי הפנטגון צמצמו מאוד את מגעיהם עם בכירי מערכת הביטחון הישראלית. כמו כן נכנס לתוקפו חוק חדש שיאפשר לממשל האמריקני להטיל סנקציות על מדינות המוכרות ציוד ביטחוני לסין.

בשנת 1999 מכרה ישראל 100 מזל"טים מסוג זה לסין תמורת 70 מיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן מכרה ישראל, על-פי פירסומים זרים, דגם מתקדם יותר של ה'הארפי' ליריבתה של סין - טייוואן. הסינים זעמו ודרשו לשדרג את המזל"טים שלהם.

וושינגטון טוענת כי ישראל הסכימה לשדרג את המזל"טים הסינים אך העמידה פנים, כשהתגלה הדבר בוושינגטון, כאילו מדובר בתיקונים בלבד. בפנטגון טוענים כי מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, שיקר כשנשאל בוושינגטון על העניין.

במשרד ההגנה האמריקני סבורים כי הסינים ניצלו טכנולוגיות אמריקניות רגישות לשם פיתוח טילים אסטרטגיים. טכנולוגיות נוספות זלגו מסין לאירן ולקוריאה-הצפונית.

בירושלים סבורים כי הרקע למשבר הינו מסחרי. ארה"ב עוסקת גם היא במכירת נשק לסין ומתחרה מול ישראל על מכירות נשק להודו וטורקיה. אולם לישראל, הזוכה לסיוע צבאי נדיב מארה"ב לא היתה ברירה אלא להיכנע.