הנדקר והדוקר עשו סולחה, ולכן הסכימה השופטת להקל בעונשו של הדוקר. פסק הדין ניתן על-ידי השופטת חנה סלוטקי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתיק בנושא דקירה. השופטת הרשיעה את הדוקר בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות.
הפרשה כולה החלה ב-28.9.04 עת הגיעו גבי אללוף ואילן אבו-לתחנת חלוקת מתדון באשדוד. לאחר שיחה קצרה התפתח ויכוח בין השניים אשר במהלכו שלף אללוף סכין יפנית אשר היתה ברשותו ודקר את אבו במותנו השמאלית. כתוצאה מהדקירה נפער בגופו של אבו חתך באורך 12 ס"מ שהצריך 10 תפרים.
בחקירתו במשטרה הודה אללוף במיוחס לו, אך טען כי מדובר במשחק וכי נעשתה "סולחה" בין השניים.
במסגרת עסקת טיעון הורשע אללוף בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (עונש מקסימום - 6 שנים).
השופטת סלוטקי כתבה בגזר הדין: "אכן, יש לשרש את תת-תרבות הסכין מחיינו ולהטיל עונשים מרתיעים על-מנת שיצא הקול מבית-המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר".
עם זאת, בחרה השופטת שלא למצות את הדין עם הנאשם מכיוון ש"אין מדובר בדקירה בכוונה תחילה אלא, ככל הנראה, בפציעה תוך כדי משחק שהפך לקטטה. המתלונן סלח לנאשם עוד קודם למתן עדותו במשטרה כעולה מעדותו של מנהל המרכז לטיפול במתדון בו שהו הנאשם והמתלונן" כהגדרתה.
