לפני כשבועיים נפל דבר בסוגיה שהטרידה תקופה ארוכה את ציבור המלצרים בישראל. האם התשר (טיפ) שנהוג להשאיר למלצר לאחר הארוחה יכול להיחשב כשכר? יש לציין כי במסעדות רבות בארץ נהוג שהטיפ הוא שכרו של המלצר, כאשר אותו עובד כלל לא מקבל משכורת, אפילו לא בגובה שכר מינימום.
בפס"ד אילת מסעדות נגד מלכה (עע 300113/98) שהתקבל ב- 1.6.2005 קבע בית הדין כי הטיפ איננו חלק משכר העבודה למלצר. אתמול (14.6.2005) התקבל פסק דין נוסף המקבע את פסק הדין התקדימי.
מוני סהר, ליאת אזולאי ולי כנפו, שלוש מלצריות שעבדו בין השנים 1993-1998, כל אחת בתקופות שונות במסעדת פיקאסו בהרצליה ובתל אביב הגישו עוד במהלך שנת 1998 תביעה לבין הדין האיזורי לעבודה, בטענה כי במהלך תקופת עבודתן לא קיבלו שכר לפי חוק שכר המינימום אלא קיבלו טיפים שהתקבלו ישירות מלקוחות המסעדה במקום משכורת. באותה תביעה קבע השופט שמואל טננבאום, תוך הסתמכות על הפסיקה באותה העת, כי אין צדק בתביעתן מכיוון שהסכימו, הסכמה מלאה, במשך תקופות עבודה ארוכות לשיטת תגמול באמצעות תשר בלבד.
שלוש המלצריות ערערו לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין שכתב נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר, הוא מחזק את הקביעה שהתקבלה לפני כשבועיים בפס"ד מלכא, וקובע כי "תשר שאינו משתקף בפנקסי המעסיק אינו יכול להיחשב לשכר עבודה".
הלכה למעשה, המלצריות חוייבו להפריד בין כספי הטיפים לכספי הקופה, ובמקרה זה הטיפ איננו נכלל ככזה שמשתקף בפנקסי המעסיק. בדבריו מתייחס הנשיא אדלר לסוגיית היחס לעובדים בכלל ולמלצרים בפרט: "הלכה פסוקה היא, עליה חזר בית דין זה וקבע, כי העובד אינו חפץ ואין הוא בבחינת פיון על לוח שחמט, אלא אדם שיש להקפיד בכבודו. היחס וההתנהגות המתוארים על-ידי המלצריות קשים מנשוא, וככל שניצניהם נראים במקומותינו, מן הדין שיחלפו מן העולם בטרם יכו שורש".
בית הדין הארצי קיבל את הערעור והחזיר את התיק לטיפולו של בית הדין האיזורי לעבודה לקביעת היקף עבודתן בפועל של המלצריות, ובהתאם את גובה שכר העבודה לו הן זכאיות. באשר ליתר טענות המלצריות בערעור הנוגעות לתביעה לגמול שעות נוספות, מדי עבודה, החזר נסיעות והחזר תשלומים לא מצא בין הדין הארצי מקום להתערב בקביעות העובדתיות והמסקנות המשפטיות של בית הדין האיזורי לעבודה.
לפסק הדין המלא, הקליקו כאן.
