עו"ד אמנון גולדנברג, אחד מעורכי הדין הבולטים במדינה, נפטר בגיל 70 ממחלה קשה (ג').
עו"ד גולדנברג נולד ב-1935 בחדרה. בגיל צעיר עמדה לרשותו סוללה של מורים פרטיים: מורה מיוחד ליהדות, ומורים לצרפתית, לטינית, יוונית עתיקה ואספרנטו. ב-1952 התקבל לעתודה האקדמית. את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים סיים בהצטיינות.
את שירותו הצבאי עשה בפרקליטות הצבאית הראשית, ומשם צמחה ידידותו ארוכת השנים עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שהיה באותם ימים סגן פרקליט צבאי ראשי. לאחר השירות הצבאי נסע לאנגליה ללימודי דוקטורט. ב-1962, עם חזרתו לישראל, הצטרף כמתמחה למשרד ש. הורוביץ, ולאחר מכן הצטרף כשותף למשרד, ובהמשך הפך לראש המשרד. גולדברג טיפל בשנות פעילותו הרבות בתיקים מן הידועים בארץ. אחד מהם: ייצוג המדינה בבוררות בינלאומית שעסקה בשדה הנפט אשר הועברו למצרים.
בשנים האחרונות לקה גולדנברג במחלה קשה מאוד ופרש בהדרגה מהמשרד. עם הזמן התנתק ממנו לחלוטין. עו"ד בועז אוקון, שהיה עוזרו הראשי ונחשב בן טיפוחיו בתקופות מסויימות (וכיום הוא מנהל הנהלת בתי המשפט), סעד אותו בשנות מחלתו.
גולדנברג מילא שורה של תפקידים ציבוריים. ב-1979 נבחר לעמוד בראש לשכת עורכי הדין. שנים רבות ייצג את לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים, והיה מעורב במינויים של כ-150 שופטים. גולדנברג כיהן בתפקיד דירקטור בבנק לאומי לישראל בע"מ, והתפטר ב-1987 - מעט לאחר חשיפת פרשת הפנסיה של ארנסט יפת. לאחר המהפך ב-1977 דחה גולדנברג את הצעת ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, לכהן בתפקיד שר המשפטים בממשלתו. כמו-כן הוא דחה מספר פעמים הצעה להתמנות כשופט בבית המשפט העליון.