חובבי השוקולד בהמוניהם יכולים לחגוג: השבוע התפרסמו ראיות מדעיות נוספות לפיהן השוקולד טוב לבריאות הלב.

מחקר שפורסם בעיתון 'Hypertension' ("יתר לחץ דם") מוסיף לעדויות ההולכות ומצטברות לגבי יתרונותיו הבריאותיים של הממתק האהוב על כולם. השפעותיו הבריאות על הלב נובעות מכימיקלים הנקראים פלבונואידים המצויים באבקת הקקאו.

פלבונואידים הם חומרים נוגדי חימצון המפחיתים את לחץ הדם על-ידי כך שהם מרפים את כלי הדם. כלי דם גמישים עמידים יותר להיווצרות כולסטרול בעורקים.

ללכת לפיצוציה הקרובה במקום לרופא?

המחקר החדש התמקד ב-20 בני אדם שסבלו מיתר לחץ דם לא מטופל. מחציתם אכלו חטיף שוקולד בכל יום במשך שבועיים. המחצית האחרת של הקבוצה אכלה שוקולד לבן, שאינו מכיל פלבונואידים.

היקפו המצומצם של הניסוי גרם לספקנות בקרב מומחים בתחום. המומחים טענו כי למרות שהמחקר מעניין, אין הם מתכוונים להתחיל ולכתוב מרשמים לשוקולד.

למרות זאת, ההשפעות שנראו בקבוצה שאכלה את השוקולד היו משמעותיות ביותר - אלה שאכלו טבלייה של שוקולד בכל יום נהנו מירידה בלחץ הדם ומעלייה בזרימת הדם, והיו רגישים יותר לאינסולין - הורמון המווסת את רמות הסוכר בדם.

החוקרים דיווחו כי ההשפעה על הירידה בלחץ הדם כתוצאה מאכילת השוקולד הכהה (מריר) במחקר, היתה דומה לתוצאות המושגות בדרך כלל על-ידי שימוש בתרופות הניתנות נגד לחץ דם גבוה.

רק שוקולד כהה?

יש להדגיש כי לא כל שוקולד "יעשה את העבודה". כדי לצרוך פלבונואידים אלו צריך שתהיה בשוקולד הרבה אבקת קקאו. במילים אחרות - הוא חייב להיות שוקולד כהה (מריר). הפלבונואידים, בחלקם, הם המעניקים לשוקולד הכהה את טעמו המריר.

יש לזכור כי רוב השוקולדים המסחריים הם בעלי תכולת קקאו דלילה אך עתירים בשומן וסוכרים, כדי להמתיק את טעמם. הדרך בה מיוצר השוקולד נוטה גם היא לגרום לפלבונואידים להיעלם, כבר ברגע שתהליך הזיקוק מתחיל. לעומתם רוב השוקולדים המשמשים למטרות מחקר עתירים בפלבונואידים.

ליהנות מהיתרונות ללא הקלוריות

איגוד התזונה האמריקני ממליץ לצרוך שוקולד פחות מעובד ובעל אחוזים גבוהים של קקאו. צריכה של אבקת קקאו נקייה תסייע להוריד את מספר הקלוריות.

עבור אלה שהשוקולד המריר אינו חביב עליהם או אלה השומרים על היקף המותניים, ניתן למצוא את הפלבונואידים גם במקורות רבים אחרים. איגוד הלב האמריקני מדווח כי תה, בצל, סויה ויין הם בעלי ריכוז גבוה של פלבונואידים, למרות שיתרונותיהם הבריאותיים עדיין צריכים להיבחן.

כל המומחים מסכימים כי המחקר הנוכחי אינו תירוץ להתמכרות לשוקולד ורובם ממליצים על אכילה של מזונות אחרים עשירים בפלבונואידים במקום צריכה של מאות הקלוריות שאנחנו מחדירים לגופנו באכילה של חטיף שוקולד.