בית משפט השלום בת"א דחה את תביעתה של חברת קוי אשראי לישראל, הנמצאת בפירוק, נגד הקבלן בלי הרי. החברה תבעה ממנו לפרוע 4 המחאות, בסכום כולל של 62 אלף שקל. בית המשפט דחה את התביעה, בנסיבות המיוחדות של המקרה, הורה לסגור את תיקי ההוצאה לפועל בעניין זה, ומתח ביקורת חריפה על התנהלותה של קווי אשראי, עוד לפני שנקלעה לקשיים.
השופט חגי ברנר קבע, בין היתר בפסק דינו, כי "ריבוי התהיות וסימני השאלה האופפים את התנהגות קווי אשראי ומנהליה, לפני שנכנסו לפירוק, יוצר מסה קריטית המטה את הכף, בדוחק, לדחיית התביעה".
קווי אשראי לישראל היתה בעבר אחת החברות הגדולות בשוק האפור, בשליטת יובל רן. לפני מספר שנים נקלעה לקשיים ולחובות, ועו"ד חיים רבינוביץ מונה למפרקה. רן עזב את הארץ, ומתגורר בארה"ב.
הרי בלי היה בעל חברת בנייה, שנקלעה לקשיים, ולווה מספר פעמים מקווי אשראי. בין היתר, לווה ממנה 62 אלף שקל, שהיה אמור לפרעם באוקטובר-נובמבר 1996. ביוני 2004, כמעט 7 שנים לאחר מועד הפרעון של הצ'קים, הגיש המפרק תביעה נגד הרי בגין ההמחאות, הנמצאות בידי החברה, שלטענתה לא נפרעו.
לכאורה, היה די בכך שהמפרק יציג את ההמחאות, כדי לזכות בתביעה, אולם, בהחלטה בלתי שיגרתית, דחה השופט ברנר ("בדוחק", לדבריו) את התביעה. הוא קיבל את העדויות והנימוקים הבאים, שהוצגו בידי פרקליטו של הרי, עו"ד אמיר סטמרי:
עדותו של בלי הרי עשתה רושם טוב ואמין. לדבריו, פרע את החוב, במזומן, ומיקו, בעל 40% מקווי אשראי, הבטיח לשלוח לו את ההמחאות "תוך יומים שלשה", אך לא עשה כן. הרי: "באתי למשרדי קווי אשראי, והרגשתי שמשהו לא בסדר. הרהיטים היו. אמרו לי שמיקו בבית חולים. שותף אחד ברח להונג קונג, והאחר לארה"ב. לא היה עם מי לדבר. אמרתי לעצמי ששילמתי את הכסף וגמרנו".
ההמחאות התגלגלו, לדברי השופט "בנסיבות מוזרות" מיד ליד. מישהו הוציא אותן מהבנק, החזיקם תחת ידו, ובמועד בלתי ידוע העביר אותן לעו"ד אביחי ורדי (המייצג יזמי נדל"ן רבים).
עו"ד ורדי זומן על-ידי הרי ועל-ידי בית המשפט, בצו, להעיד. הוא לא התיצב, ולבסוף ויתר הרי על עדותו. קווי אשראי לא הזמינה לעדות, בכוונה תחילה, את מיקו, מתוך הנחה שהוא לא יתמוך בגירסת התביעה.
קווי אשראי לא פנתה להרי במשך שנה ורבע, לפחות, לאחר אי-פרעון ההמחאות, בדרישה לפרוע את החוב. יוסף חסיד, שותפו לשעבר של הרי, העיד על מקרה דומה בעבר, בו לווה כספים מקווי אשראי, פרע את החוב, ביקש את ההמחאות, לא קיבל אותן, ולאחר חצי שנה קיבל הודעה מבנק לאומי שעליו לפרוע המחאות אלו (בסופו של דבר לא חויב לפרען).
המפרק רבינוביץ התבסס בין היתר על ספריה של קווי אשראי. השופט: "איש אינו יכול לערוב שהספרים משקפים את מצב החשבונות כהוויתו. לא מדובר בחברה שהתנהלה באופן מסודר... לא תמיד החתימה לווים על מסמכי ההלוואה, המחאות שלה הוצאו מהבנק והועלמו בידי צד שלישי, למשך שנים, מנהלי החברה נפוצו לכל עבר וחלקם נמלטו מהארץ. מנהל החשבונות של קווי אשראי לא הוזמן להעיד, ואיש לא בדק שספרי החברה נכונים.
התביעה נגועה בשיהוי של שנים, גם אם לא התישנה פורמלית.
השופט ציין, בסיום פסק דינו, כי אינו מטיל דופי כלשהוא במפרקי קווי אשראי ובשיקוליהם העניניים. הוא קרא להם להמשיך ולפעול בשקידה וללא לאות כדי לגבות חובות, ולהביא להכרעת בית המשפט מקרים כגון זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות נגד המפרק או קווי אשראי.
