האם יוסגר בסופו של דבר זאב רוזנשטיין לארה"ב? עורכי דינו של רוזנשטיין טוענים כי שתי קביעות שניתנו בפסק דין לפני כחודש על-ידי שופטי ביהמ"ש העליון, הנשיא אהרן ברק והשופט יעקוב טירקל, יכולות למנוע את הסגרתו של רוזנשטיין לארה"ב.
הקביעה הראשונה היא כי עבירת הקשר היא עבירה שלמה ועצמאית שקיומה אינו תלוי בהתקיימות העבירה לשמה נקשר הקשר והקביעה השנייה היא כי יש להגביל את היקף תחולתו של חוק ההסגרה.
מאז מעצרו של רוזנשטיין מנסים עורכי דינו להאבק בכוונה להסגירו לארה"ב שם מבקשים האמריקנים לשפוט אותו בגין עבירות של ניסיון לייבוא והפצה של למעלה ממיליון כדורי אקסטזי. בהתייחסת לפרשה הגדירו האמריקנים את רוזנשטיין כ"אחד מסוחרי הסמים הגדולים בעולם".
עתירתו של רוזנשטיין נגד הגדרתו כ"בר הסגרה" נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי וב-19.6.05 הוגש ערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו. בערעורו ביקש רוזנשטיין מהמדינה להבהיר ולנמק מדוע לא יועמד לדין בארץ בגין העבירות שהוא נחשד בביצוען וטען, כי הסגרתו לארה"ב תהיה בבחינת "אפליה חמורה כנגדו ותהיה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה".
בהשלמת טיעונים שהגישו עורכי דינו של רוזנשטיין, דבורה חן, פרופ' אריאל בנדור ושלמה ניסים, טוענים עורכי הדין, כי שתי קביעות שניתנו לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון עשוייות למנוע את הסגרתו של רוזנשטיין לארה"ב.
הקביעות התקבלו בערעור פלילי 10496/03 עיסא נ' מדינת ישראל שניתן בתאריך 23.6.2005 וטרם פורסם. המקרה עוסק בערעורו של ראוף עיסא אשר לפי הנטען ביצע עבירות בחו"ל ואחר כך נמלט לישראל. ביום 22.7.03 הגיש היועץ המשפטי לממשלה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, להכריז על עיסא "בר הסגרה" לארצות הברית בגין העבירות.
ביהמ"ש העליון שדן בערעור של עיסא על ההחלטה להסגירו לארה"ב, התייחס לשתי סוגיית עבירת קשירת הקשר והפרשנות של חוק ההסגרה. בסופו של דבר החליט ביהמ"ש כי ערעורו של עיסא יידחה לגבי הכרזתו "כבר הסגרה" בגין העבירה הראשונה אך קבע גם כי תבוטל הכרזתו "כבר הסגרה" בגין העבירה השנייה.
בפסק דינו קובע השופט טירקל, כי החירות מפני הסגרה הוכרה כזכות יסוד המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי הכרה זו מצדיקה פרשנות המגבילה את היקף תחולתו של חוק ההסגרה.
באותו פסק דין קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק כי: "עבירת הקשר היא עבירה שלמה ועצמאית... קיומה של עבירת הקשר אינו תלוי בהתקיימות המעשית של העבירה שלשמה נקשר הקשר... [זו] עבירה 'מושלמת', העומדת על רגליה... גישה זו נסמכה על התפיסה, לפיה עבירת הקשר, והפגיעה שהיא מסבה לערך המוגן, נשלמת עם מימוש היסוד העובדתי של ההסכמה, בשילוב היסוד הנפשי של כוונה להשיג את מטרת הקשר".
עורכי דינו של רוזנשטיין טוענים, כי על בית המשפט העליון להיות נאמן לפסק הדין האחרון וצריך לקבוע כי עבירת הקשר בה מואשם רוזנשטיין ושבוצעה כולה בישראל, מחייבת את העמדתו לדין בישראל. "לאור הקביעה של הנשיא ברק שקיומה של עבירת הקשר אינו תלוי בהתקיימות המעשית של העבירה שלשמה נקשר הקשר - הפצת סמים בארה"ב, מתנתק הקשר של רוזנשטיין לארה"ב ומתייתרת העילה להסגירו" טוענים עורכי הדין.
