חברת "שניב תעשיות נייר" הגישה (ב', 25.07.05) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה דחופה למתן צו מניעה, האוסר על חברת סנו לרכוש את חברת "פנדה מפעלי נייר".
על-פי העתירה, מהלך הרכישה מהווה התנהגות כוחנית של סנו, המתעלמת מהתחייבויות חוזיות מפורשות וחד-משמעיות שנטלה על עצמה כלפי שניב. בין היתר נטען, כי בעת הקמת החברה לפני כ-15 שנה, נקבע בהסכם המייסדים - משפחת ברנט וחברת סנו - כי האחרונה לא תעסוק בעיסוקים המתחרים בשניב, לרבות ובמיוחד - בייצור נייר.
מאוחר יותר, נטען, הצהירה סנו לא אחת - אם במסגרת התשקיף שהוגש לרשות ני"ע לפני הנפקתה של שניב, אם בדוחות הכספיים לשנת 2004 שהוגשו במרס 2005, ואם בהצהרות רשמיות אחרות - כי היא מחויבת שלא להתחרות בחברה בישראל.
למרות זאת, נכתב בבקשה, גילו ראשי החברה כי לפני מספר ימים, רכשה סנו את מלוא הבעלות בחברת "פנדה מפעלי נייר" - המתחרה בשניב. אי-לכך, טוענים בשניב, דחיית הבקשה למתן צו המניעה יגרום לחברה להיפגע מתחרות הרסנית ובלתי הוגנת, שכן ביכולתה של סנו - הן בזכות גודלה ועצמתה בשוק, והן בזכות העובדה שסודותיה העסקיים של שניב מצויים בידיעתה - לפגוע קשה בשניב בתחרות על הלקוחות הרוכשים את הנייר שהחברה מייצרת.
בגוף העתירה מתוארת מסכת ארוכה של ניסיונות שעשתה סנו לפגוע בחברה בה היא עצמה שותפה. כך למשל, פרץ בשנת 2001 סכסוך בין משפחת ברנט לבין סנו, לאחר שנודע כי סנו הפרה הפרה יסודית של הסכם שנכרת בינה לבין המשפחה, ורכשה מאחורי גבה למעלה מ-8% נוספים ממניות שניב.
בכך, למעשה, שינתה סנו את יחסי הכוחות בין בעלי המניות בשניב ורכשה את השליטה בה שלא כדין. פסק הבורר קיבל את תביעתה של משפחת ברנט לגבי הפרת ההסכם, ודחה את התביעה שכנגד שהגישה סנו. בעקבות זאת, נאלצה סנו להעביר לברנט כ-4.22% ממניות שניב, ואיבדה את השליטה שהיתה לה.
בסיכום עתירתם, מציינים ב"כ של שניב, את ההשקעות הגדולות שביצעו העותרים לרכישת מניותיה של שניב, וזאת בהסתמך, בין היתר, על המצגים אודות התחייבויות סנו שלא תיכנס לתחום ייצור הנייר. בנוסף, נטען, לא ייגרם למשיבות לעתירה, ביניהן סנו ופנדה, כל נזק אם יינתנו הסעדים הזמניים המבוקשים, שאך ישמרו את המצב הקיים, לפיו סנו אינה עוסקת בייצור נייר, אלא באמצעות שניב.
