רמות גבוהות של פעילות פיסית בשעות הפנאי - שחייה, ריצה או עבודות גינון, עשויות להפחית את הסיכון לשבץ, כך עולה מתוצאות מחקר פיני.
המחקר, בו לקחו חלק 47,721 פינים בגילאים 25 עד 64, גילה גם כי רכיבה על אופניים או הליכה לעבודה בכל יום מפחיתה גם היא את הסיכון לשבץ.
המתנדבים במחקר שדיווחו על רמות גבוהות של פעילות פיסית בשעות הפנאי נמצאו בעלי סיכון נמוך ב-26% לכל סוג של שבץ מאשר אלו שדיווחו על רמות נמוכות של פעילות פיסית. אנשים שדיווחו על רמות מתונות של פעילות פיסית היו בעלי סיכון נמוך ב-14% לשבץ מאשר אלו שדיווחו על רמות נמוכות של פעילות.
אפשר להתעמל גם בהפסקה
מאחר והעלייה במחשוב ובמיכון מסתכמת כיום במספרים גבוהים מתמיד של אנשים שאינם פעילים ברוב שעות עבודתם, התעמלות, גם אם לזמן קצר, במהלך הפסקה בעבודה או פעילות כמו הליכה במהלך שעות העובדה, מומלצת מאוד.
החוקרים, שפרסמו את ממצאי המחקר בעיתון "Stroke" (שבץ), בחנו גם את הקשר בין רמות הפעילות הפיסית והסיכון לסוגים מסויימים של שבץ.
הקשר בין רמת הפעילות לרמת הסיכון
בהשוואה לאנשים עם רמות פעילות פיסית נמוכות, הסיכון לשבץ איסכמי - הנגרם על-ידי קריש דם החוסם את זרימת הדם למוח - היו נמוכות ב-20% אצל אנשים שעסקו ברמות גבוהות של פעילות פיסית ו-13% נמוכות יותר מאלו שעסקו בפעילות מתונה.
הסיכון לשבץ subarachnoid (תת-עכבישי) - הנגרם כתוצאה מדימום בין המוח לקרומית, נמצא נמוך ב-54% בקרב אנשים שעסקו בפעילות פיסית ברמות גבוהות ונמוך ב-13% יותר בקרב אלו שעסקו בפעילות פיסית מתונה. הסיכון לדימום תוך גולגולתי היה נמוך ב-37% אצל אנשים שעסקו ברמות גבוהות של פעילות פיסית ו-23% נמוך יותר בקרב אלו שעסקו בפעילות פיסית מתונה.
בהשוואה לאנשים שלא היו מעורבים בכל פעילות פיסית בזמן ההליכה לעבודה, אלו שהלכו או רכבו על אופניים במשך יותר מ-30 דקות היו בסיכון נמוך ב-11% לשבץ, בעוד אלו שהיו מעורבים בפעילות במשך פחות מ-30 דקות בדרך לעבודה היו בסיכון נמוך לשבץ ב-8%.
ההמלצה כמובן: להעלות את רמת הפעילות הפיסית במהלך שעות הפנאי או הנסיעות כדי להוריד את הסיכון לשבץ.
