מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה בשיעור חד של 1.5% והגיע לרמה של 105.6 נקודות. בארבעת החודשים הראשונים של השנה עלה המדד ב-3.9% - גבוה בכארבע עשיריות האחוז מיעד האינפלציה של הממשלה (3.5%).
העלייה החדה במדד היכתה בתדהמה את המערכת הכלכלית, שציפתה לעלייה של 0.5%-1.0% בלבד במדד. בעקבות העלייה החדה מעריכים הכלכלנים כי נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית בשיעור משמעותי של כ-1% לפחות.
מרגע פרסום המדד נרשמה צניחה חופשית בשער הדולר - בציפייה להעלאה משמעותית בריבית. כעת נסחר הדולר ברמה של 4.877 שקלים.
מדד חודש אפריל הושפע ממחירי הירקות והפירות, הדיור, ההלבשה וההנעלה, התחבורה והתקשורת.
מניתוח הגורמים לעליית המדד עולה, כי עיקר עליית המדד נבעה מהפיחות המתמשך בשער השקל מאז הורדת ריבית בנק ישראל ב-2% בסוף דצמבר 2001.
סעיף הנסיעות לחו"ל התייקר בכ-8.1% ותרם לעליית המדד בכ-0.33%. שירותי הדיור (הצמודים גם הם לדולר) התייקרו בכ-1.5% ותרמו כ-0.26% לעליית המדד.
סעיף הדלק והשמנים לרכב התייקר ב-7.8% ותרם כ-0.18% לעליית המדד, מדד המחירים הסיטוניים עלה בכ-2% ומדד מחירי התשומה והבינוי למגורים עלה ב-0.2%.
יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, רימון בן-שאול, לא הביע דאגה מיוחדת מהתפרצות אינפלציונית בעקבות פרסום המדד: "מי שמוטרד מהתפתחות אינפלציונית צריך להיות מודאג עוד יותר מהעמקת המשבר הכלכלי, הצפויה בחודשים הקרובים", אמר שאול.
תוך כדי כך תקף ב-שאול את הממשלה: לדבריו, התוכנית הכלכלית של הממשלה אינה נותנת שום פתרון אמיתי למשבר הכלכלי הנוכחי.
בן-שאול מנסה לרמוז לקליין שלא ימהר להעלות את הריבית בשיעור חד בעקבות המדד הגבוה: "אין זה הזמן לעסוק במדיניות מוניטרית, שכן רק המדיניות התקציבית היא המרכזית והקריטית לעתידו של המשק בשעה זו", אמר בן-שאול.
גם נשיא איגוד המסחר דני גילרמן, תקף את הממשלה, ולא התייחס כלל למדיניות המוניטרית הנדרשת בעקבות המדד הגבוה. לדבריו, המדד הגבוה משקף את הצבעת אי האמון של הציבור בתוכנית הכלכלית ואת תחושת חוסר הוודאות הקשה.
לדברי גילרמן, הממשלה חייבת לגלות מיד מנהיגות כלכלית, להחזיר את התוכנית הכלכלית שאישרה למשרד האוצר ולבצע בה שורה של שינויים, שיימנעו את הידרדרות המשק למשבר כלכלי וגלישה לדיפלציה.
גילרמן אמר שבתוכנית הכלכלית הקיימת אין סיכוי ליציאה מהמשבר. לדבריו, הממשלה חייבת לנקוט צעדי חירום אמיצים ולבצע שינויים אמיתיים בהרכב ההוצאות הקיים בתקציב:
"יש לבטל את החוקים הפרטיים, לבצע הסטות תקציביות למימון הוצאות הביטחון, לקצץ את תשלומי ההעברה והתמיכות, לוותר על ביצוע הרפורמה במס ועל הכוונות להעלות מסים וכן להגדיל את ההשקעה בתשתיות", אמר גילרמן.
שרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, אמרה כי המדד הגבוה נובע מהפיחות בשער השקל מול הדולר - מה שמצביע על חוסר אמון של הציבור והגופים המוסדיים במדיניות הכלכלית של הממשלה.
עוד אמרה איציק, כי יש לשקול מחדש את מרכיבי התוכנית הכלכלית שאושרה בממשלה לפני כשלושה שבועות, וכן לקיים דיון מסודר בעניין יעדי האינפלציה והצמיחה לשנה הבאה. כזכור הצביעה איציק נגד התוכנית הכלכלית.
