תגובה ציבורית מפתיעה בפקיסטן להודעה שהנשיא פרבֵז מושרף יפנה למועצה למען יהודי העולם בקונגרס היהודי האמריקני. הנשיא הפקיסטני צפוי לנאום בניו-יורק בשבת (17.9.05) בפני יהודים. דיווח על כך נמסר בעיתונים "ניו קרלה", "פלנט גורו" היוצא לאור בדרום אסיה ו"כאליג' טיימס" ההודי.

בעבר די היה באיזכור שמנהיג פקיסטני מקיים קשר גלוי או חשאי עם ישות יהודית, כולל ישראל, כדי לחולל סערה. אבל החדשות שמושרף מתכונן לקיים קשר שכזה מתקבלות ללא עוררין גם בחוגים מסורתיים. בתקשורת אף בירכו על כך.

יש לציין כי פקיסטן מעולם לא הכירה בישראל. בדרכונים הפקיסטנים מצוין מפורשות: "הדרכון שריר לכל ארצות העולם, פרט לישראל". במדינה שלטו מאז ומתמיד הדעות על "כיבוש ישראלי של אדמות ערביות" ו"רדיפה אכזרית אחר הפלשתינים".

ממשלות פקיסטן היו מתמיד מתנגדות פעילות לישראל בפורומים בינלאומיים. במלחמת יום הכיפורים שלח השליט בהוטו את חיל האוויר שלו לעזור סוריה. חאפז אל אסד נשאר תמיד אסיר תודה על כך.

פקיסטנים רבים אף האשימו כי קנוניה יהודית היא שעומדת מאחורי פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב. ביוני 2003 ביקש מושרף מבני עמו להתאפק מלהגיב באופן מוגזם בדבר שאלת ההכרה הישראלית והזכיר להם שפקיסטן לחמה בשלוש מלחמות בהודו ועדיין שמרה על יחסים דיפלומטיים איתה, ואין סיבה לנהוג כן בישראל שמעולם לא לחמה נגד פקיסטן. מושרף נתקל בתגובות אלימות ונסוג במהירות מעמדתו.

באחרונה חל שינוי בתפיסה המסורתית והתפתחות זו עודדה את מושרף לקיים קשר עם לובי של יהודים אמריקנים בעלי השפעה.

"פניית הנשיא לקונגרס היהודי בניו-יורק אין משמעה הכרה בישראל", אמר אתמול (ב', 29.8.05) דובר פקיסטני מטעם מושרף. בתדרוך שבועי לעיתונות חזר הדובר על העמדה הפקיסטנית לפיה הכרה אינה אפשרית קודם לכינון מדינה פלשתינית עצמאית.

השקפותיו של מושרף משקפות מחשבות הרווחות בצבא מאז שהודו הכירה בישראל באופן רשמי ב-1992. מאז אותה הכרה הפכה ישראל לספק השני בגודלו של נשק וטכנולוגיה להודו. ארה"ב לא הפריעה בהעברות הנשק.

צבא פקיסטן עקב בדאגה גדולה בקישרי ההגנה בין הודו לישראל. דוחות הציעו שהצבא יחקור את השפעת היחסים הללו על מאזן הכוחות באיזור ויבדוק אפשרות להגיב על כך באמצעות פתיחת ערוצי הידברות ישירים או עקיפים עם ישראל.

המחקר הציע לממשלה האזרחית לבחון את השאלה בדבר קיום מגעים דיפלומטיים עם ישראל, עקב הסכם אוסלו שהוביל לשיפור ביחסי ישראל עם הפלשתינים ומדינות ערביות אחרות. אף על-פי כן, מנימוקים שונים, התנגדה הממשלה האזרחית והעניין דעך.

מושרף המשיך לקיים מגעים סודיים ברמות שונות. המועצה למען יהודי העולם (CWJ) עודדה במאי האחרון לשלוח את יו"ר הקונגרס היהודי, ג'ק רוזן, ושני עמיתים אחרים, לאיסלאמבד לפגישה חשאית עם הנשיא מושרף.

במהלך הפגישה הזאת נסוב הדיון סביב רעיונו ה"מרענן" של מושרף - "מתינות נאורה", רעיון אותו שאב לראשונה מהנרי קיסינגר.

הצורך לפיוס בין-דתי והבנה הודגשו בפגישה זו. רוזן הזמין את מושרף לפנות ליהודים האמריקנים בנושא ולדבר על השינויים הנדרשים בעולם המוסלמי והמערב ברוח "המתינות הנאורה".

יום קודם ההודעה הרישמית על-ידי המועצה בניו-יורק, ראש הליגה המוסלמית בפקיסטן, צ'הודהרי שוג'עת חוסיין, הוציא הצהרה המדגישה את הצורך לדיאלוג בין-דתי בין מוסלמים, יהודים ונוצרים כדי לקדם אחדות והבנה.

רוזן רואה בהתפתחות הזדמנות, משום שמעט מנהיגים ערביים מוכנים לצאת בגלוי נגד טרור בשם האיסלם. רוזן אמר שהופעת הנשיא בפני קהל יהודי "תהדהד רחוק מעבר לקהילה שלנו ומעבר לקהל של ניו-יורק". העיתון הליבראלי "טיימס אוף פקיסטן" הגדיר את היוזמה כ"מהלך נועז", וכתב שמושרף יהיה המנהיג הפקיסטני הראשון שיגיע ישירות ליהודי אמריקה.