בית המשפט העליון דחה היום (1.9.2005) את עתירת עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד החלטת שר החקלאות, ישראל כץ, לפיה "כלב מסוכן" הוא כזה השייך לגזע שנקבע כמסוכן.
ב-28.6.2004 קבע שר החקלאות, בצו שהוצא, כי ישנם שמונה גזעים מסוכנים של כלבים, זאת מתוקף החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. סוגי הכלבים שנכללו הם: אמסטף, בול טרייר, דוגה ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאף אנגלי, פיט בול טרייר, פילה ברזילאי ורוטווילר.
בעקבות הצו הותקנו תקנות ובהן שורה של הגבלות ואיסורים החלים על כלבים אלה מתוקף השתייכותם לגזע מסוכן או היותם הכלאה של גזע כזה. בין יתר האיסורים נכללו: איסור ייבוא כלבים מגזע זה לישראל, על הבעלים להיות מעל לגיל 18, הצבת שלט אזהרה בכניסה לחצר, מחסום בפיו של הכלב כשהוא בסביבת אנשים, חובת ביטוח צד שלישי כתנאי רישיון להחזקתו ועוד.
כנגד הצו עתרה עמותת "תנו חיות לחיות" לבג"צ בטענה כי סיווג כלבים כמסוכנים על-פי השתייכותם לגזע מסוים, אין לו כל ביסוס מקצועי או מדעי וכי המהלך שנקטו שר החקלאות וועדת הכלכלה של הכנסת בהתקינם את הצו ואת התקנות, היה מהלך "נמהר שנעשה בלא שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ובלא שנבדקו באופן ראוי כל הנתונים הצריכים לעניין", כהגדרתם, ועל כן יש לבטלו.
טענה מעניינת שהעלו העותרים כי היא כי בהקשר החוקתי קיימת פגיעה בשיוויון של בעלי חיים מהגזעים שנקבעו כ"מסוכנים" אל מול כלבים שאינם נמנים עם גזעים אלה.
מנגד טענה המדינה כי הצו ניתן על בסיס ידע מחקרי וניסיון מקצועי שהצטברו בארץ ובעולם, במטרה להגן על שלום הציבור ולשמור על בטחונו מפני פגיעתם הרעה של כלבים מסוכנים.
בפסק הדין שניתן היום דוחה השופטת חיות את טענות "תנו לחיות לחיות" וקובעת: "גישה זו לפיה נקבעת מסוכנותו של כלב על-פי הגזע שאליו הוא משתייך היא גישה מקובלת ורווחת בהסדרים סטטוטוריים בעולם ועל-פי החומר שהוצג ניתן לומר כי יש לה ביסוס מקצועי סביר ומספק, בייחוד בהתחשב בעוצמתו של האינטרס המוגן בחקיקה נשוא העתירה, ובצורך לאתר ולנטרל מראש את פוטנציאל הנזק החמור הנשקף לציבור מנשיכתם של כלבים מסוכנים".
בית המשפט פסק כי רשימת הגזעים שקבע שר החקלאות בצו שהוצא והאיסורים וההגבלות שנקבעו על ידו בתקנות סבירים, אינם חורגים ממתחם המידתיות ומכאן שהצו חוקי.
