הסמכות - בידי הנשיא
תוקם ועדת אתיקה לשופטים, שתיפעל בנוסף לנציב תלונות על שופטים. תפקיד הוועדה הינו לדון, להמליץ ולהחליט בנושאי אתיקה של שופטים. זו אחת ההצעות העיקריות הנכללות בטיוטא הסופית לכללי האתיקה לשופטים, תשס"ד-2004, שהופצה בימים אלה לכל שופטי ישראל, להערותיהם.
ועדה דומה קיימת כבר כיום, אך היא נעדרת סמכות ופעילותה אינה מוסדרת בכללים. הכוונה עתה היא להסדיר פעילותה, ולהופכה לזרוע הביצועית והמפקחת של נשיא בית המשפט העליון, שיוכל להשתמש בה לאכוף את כללי האתיקה החדשים על השופטים.
זאת ועוד: על-פי ההצעה, הסמכות להקים ועדה שכזו תהא בידי "נשיא בית המשפט העליון רשאי, בהסכמת שר המשפטים". הוא האיש שיוכל "לכונן ועדה לנושאי אתיקה של שופטים ולקבוע את מספר חבריה של הוועדה. חברי הוועדה יהיו שופטים מכהנים, ואולם מיעוט מן החברים יכול שיהיו ושופטים בדימוס". משמעות הדבר: הותרת סמכות הפיקוח והבדיקה (וגם המחדל, יש לומר) בידי המערכת השיפוטית.
הטיוטא הופצה בהנחיית נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. במכתב הנשיא שצורף לכללים נאמר, כי מסירתם עכשיו לעיון השופטים אין לה ולא כלום עם החקירות שהתקיימו באחרונה נגד כמה שופטים. הנשיא ציין, כי השופטים מתבקשים עתה להעיר את הערותיהם באמצעות נשיאי בתי המשפט, ולאחר ליבון הדברים יגובש הנוסח הסופי של הכללים.
הוועדה ביצעה עבודה מקיפה ביותר, על-אף שנמנעה מטיפול בכמה סוגיות בעייתיות, בהן: שיפוט מצד שופט כאשר מופיע בפניו חברו ו/או ידידו האישי. לעומת זאת, הכללים החדשים מהווים הרחבה של הכללים אותם הקים הנשיא שמגר. הנה כמה מהסוגיות הנכללות בכללים:
- איסור קיום קשר עם התקשורת - הכללים אוסרים על שופט לקיים קשר עם עיתונאי, אלא דרך דובר מערכת בתי המשפט. מתן מענה לעיתונאי מותר רק במקרה שמדובר בצורך למנוע נזק מיידי, ולאחר מכן מחייב הדבר מסירת דיווח להנהלת בתי המשפט;
- על-פי הכללים החדשים, יוגבל שופט לישב בדין כאשר מדובר בקשר משפחתי קרוב ו/או רחוק. מאידך, הותר עתה לשופט לישב בדין כאשר מדובר בלקוחו לשעבר ו/או באדם שהיה קשור אליו בעבר, ובלבד שחלפו חמש שנים ואין לו עתה טובת הנאה כספית ו/או אחרת;
- בסעיף "שמירה על כבוד הזולת" מחוייב שופט לנהוג בכבוד בבעלי דין ובפרקליטים המופיעים בפניו. נקבע, בין היתר, "כי בישיבתו לדין ינהג שופט בנוכחים בדיון לפניו - בעלי-דין, באי כוחם, עדים ובאי בית משפט אחרים - באורח מכובד, באורך-רוח, במתינות, בסובלנות ובאדיבות, וישרה באולם בית המשפט אווירה נינוחה; שופט יעשה כי גם אחרים ישמרו על כבודם של הנוכחים בדיון; במהלך המשפט ובהחלטותיו בכתב יימנע שופט מהערות פוגעניות או מעליבות כלפי כל אדם; שופט ינהג בעמיתיו השופטים בכבוד ובחברות; בהביעו דעה על אדם שלא היה צד להליכים, ייתן השופט דעתו לשאלה אם ניתנה הזדמנות לאותו אדם להציג עניינו כהלכה לפני בית המשפט". חובות אלה עלולות להכביד על שופטים רבים וטובים, ובראשם על יו"ר הוועדה, השופט חשין, הידוע במזגו הבעייתי והפוגעני.
הוועדה הוקמה בעקבות הטענות
הכללים המוצעים עתה הוכנו על-ידי ועדה שמינה ברק באוגוסט 2002, וזאת בעקבות טענות חוזרות ונשנות לפיהן שופטי ישראל אינם מכבדים את כללי האתיקה השיפוטית שהונהגו על-ידי הנשיא דאז מאיר שמגר, ומאידך הם מנסים לסכל חקיקת כללי אתיקה על-ידי הכנסת.
על הכנת נוסח הכללים שקדה ועדה שנימנו עימה שופטי בית המשפט העליון מישאל חשין (יו"ר) ודורית ביניש, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה מיכה לינדנשטראוס, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב גבריאל קלינג, שופט בית משפט השלום בירושלים משה סובל, פרופסור אהרון אנקר, עו"ד רמי הורביץ ועו"ד רמי רובין (אשר במהלך עבודתה של הוועדה נתמנה שופט בית משפט השלום בירושלים).
במבוא לכללים נאמר, כי "מטיבעם של דברים, מחזיק שופט בכהונתו בנאמנות עבור הכלל. דרכו היא דרך הנאמן, שמשלו אין לו ולא כלום וכל אשר הוא עושה כשליח הציבור עושה הוא. תנאי מוקדם ליכולתו של שופט לשמש בכהונתו הוא זה, שהקהילה תרחוש אמון לרשות השופטת, כי תכיר בסמכותה הייחודית לשפוט, כי תקבל עליה הכרעות דין שנעשו. מעמד זה של הרשות השופטת ושל חבריה השופטים - מעמד של עצמאות, של אי-תלות ושל מי שנהנים מאמון הקהילה - מחייב כמו-מעצמו קיומן של מידות מיוחדות בשופט. כן נדרשת, כדבר הלמד מעניינו, יצירתן של נורמות התנהגות ייחודיות לחיובו של השופט היחיד בהליכותיו ובאורחותיו - בהיכל המשפט ומחוצה לו - והכל להבטחת מעמדם המיוחד של השופט ושל הרשות השופטת בכללה".
כופרים בכללים שהנהיג הנשיא שמגר
בהמשך למבוא נרמז, כי הכללים שהנהיג הנשיא דאז מאיר שמגר היו ועודם בלתי מחייבים. "בעבר היו כללי ההתנהגות לשופטים בחזקת תורה שבעל-פה, והדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים הם שהינחו שופטים באורחותיהם", נכתב, וזאת למרות שאותם כללים נקבעו בתוקף סמכותו של הנשיא שמגר, ועל-אף ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט העליון [בעתירה שהגיש כותב שורות אלה], לפיה מדובר בכללים מחייבים.
הוועדה ובראשה השופט חשין כותבת, כי "תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את שופטי ישראל בדרכם ובאורחותיהם, ולשמש להם כלי-עזר בו יסתייעו וממנו ילמדו. הכללים מכילים נורמות מסוגים שונים: נורמות-יסוד הנובעות ממעמדו של שופט והמבטאות תפיסות עומק ערכיות שהן תשתית למעשה השפיטה; נורמות הקשורות במעשה השפיטה עצמו; נורמות הקשורות באורחות חייו של שופט; ונורמות ספציפיות העוסקות בסוגיות מעשיות המתעוררות בחיי היום-יום. נורמות אלו כולן מהוות יחדיו קודקס רחב ששופטים - הן שופטים צעירים הנדרשים להכוונה בתחילת דרכם, הן שופטים ותיקים הנדרשים לפתרון סוגיות ספציפיות - יכולים ונדרשים להסתייע בו. שופט הנתקל בקושיה - אם יעשה מעשה או אם יימנע מעשותו - יוכל לפנות לכללים ולמצוא בהם פתרון לרבות מן השאלות ששופטים נתקלים ומתלבטים בהם דרך שיגרה. כך, למשל, בפעילויות לבר-שיפוטיות, בעיסוקים ציבוריים, במגעים עם אמצעי התקשורת ועוד".
"ניסיון החיים"
הוועדה מציינת עוד, כי "כללי האתיקה לשופטים אינם בבחינת חי הנושא את עצמו ואין הם מנותקים מסביבתם. הדין, המוסר, ההיגיון, השכל הישר, המסורת וניסיון החיים שהדריכו שופטים בעבר יוסיפו להדריכנו גם בימים יבואו. כך, למשל, ראוי לו לשופט כי במילוי תפקידו יתן דעתו להחלטות שנתן נציב תלונות הציבור על שופטים על-פי הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002. יתר-על-כן: פירושם של הכללים ייעשה לא אך כלשונם אלא כרוח הנושבת בהם. זאת ועוד: בצד הכללים הכתובים, ובמיסגרתם, פועלת ועדת אתיקה לשופטים; ומבלי לגרוע מסמכותו של נשיא בית המשפט העליון בסוגיות אתיות ואחרות, מתפקידה של הוועדה לדון, להמליץ ולהחליט בנושאי אתיקה של שופטים. שופט הנתקל בשאלה אתית שאין לה תשובה ברורה בכללים, ראוי לו כי יפנה לוועדה זו או לנשיא בית המשפט העליון ויבקש תשובה והדרכה".
