בכנס הארכיאולוגים ה-6 של עיר דוד שהחל אתמול (יום ג', 28.9.05) הציג הארכיאולוג ד"ר גבי ברקאי ממצא ארכיאולוגי כתוב ראשון מימי בית ראשון, שמקורו בתחום הר הבית. למילה הכתובה חשיבות רבת משמעות בארכיאולוגיה, בפרט כאשר המדובר בשרידים מימי בית ראשון.
הממצא המדובר הינו שבר בּוּלָה (חותמת) שנמצא בין שיפכי העפר שהוצאו ללא הבחנה על-ידי הווקף המוסלמי מהר הבית לפני כשש שנים, לאחר שנחפרו בעבודות לא חוקיות לפריצת שערי כניסה חדשים למבנה התת-קרקעי של אורוות שלמה, בדרום מזרח הר הבית. השפכים הושלכו למזבלה בכפר אל-עזרייה ממזרח לירושלים ולאפיק נחל קדרון.
צוות ארכיאולוגים בראשותו של ד"ר ברקאי וצחי צווייג עמל במשך חודשים לסנן את השרידים, שרבים מהם הושחתו. הגוש שהתגלה הינו גוש זעיר של טין שגודלו לא יותר מסנטימטר, ושימש לחתימת חוט שקשר תעודות ומכתבים. רק לאחרונה הושג תקציב לסינון השפכים, עבודה שמתבצעת בחסות מדעית של אוניברסיטת בר-אילן.
החותמת התגלתה רק אתמול בצהריים בידי אחד מאנשי הצוות. ד"ר ברקאי העריך כי הממצא שייך למאה ה-6 לפני הספירה, סוף ימי בית ראשון. על הבולה ניתן להבחין בשלוש שורות המכילות כתב עברי קדום, ואחת המלים היא "יהו", מרכיב נפוץ של שמות פרטיים באותה תקופה. ברקאי אמר בהומור כי זוהי "דרישת שלום ישירה ממלכי בית דוד". "ניתן כנראה ללמוד דברים חדשים משלוש השורות על הבולה, אבל מכיוון שהן טרם פוענחו סופית, לא נפרסם בינתיים את תוכנן, עד שהפענוח יהיה מדויק, מדעי ומוסמך", הסביר ואמר כי ייחודו של הממצא בכך שהוצא מתוך הר הבית עצמו.
אישוש ארכיאולוגי לתנ"ך?
בכנס שהתקיים אתמול הציגה ד"ר אילת מזר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, סיכום ביניים של החפירות החדשות בצפון עיר דוד, שבהן נחשף מבנה מונומנטלי, ככל הנראה מהמאה העשירית לפני הספירה. בשלב זה של החפירות קיימת סבירות, שהמדובר בארמון, ואולי יש בכך אישוש למתואר בספר שמואל ב' אם המדובר בארמון שעל-פי התנ"ך נבנה עבור דוד המלך על-ידי הפניקים.
ד"ר מזר סיפרה על מציאת בולה בשטח בו חפרה. קוטרה של בולה זו הינו כסנטימטר אחד, והיא מכילה שלוש שורות של כתב עברי האופייני לסוף ימי בית ראשון, ומציינות את שמו של יהוכל בן שלמיהו בן נובי.
יהוכל היה שר בממלכת צדקיהו שנשלח אל ירמיהו הנביא. החפירה נערכה בתיאום ובסיוע של רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
