הסתדרות העובדים הלאומית דורשת מיו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, להשעות את ח"כ חיים כץ מלנהל את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שהוא עומד בראשה בכל אותן ישיבות שיתנהלו במסגרת דיוני הוועדה סביב הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - דמי טיפול מקצועי ארגוני מירבי), התשס"ה 2005.
במכתב ששיגר אנשל אשכנזי, מ"מ יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, אל יו"ר הכנסת, נטען כי הצעת החוק הנדונה הוגשה על-ידי ח"כ חיים כץ, בכבודו ובעצמו, ולכן, מסיבה זו, הוא ניהל את ישיבת ועדת העבודה בנושא האמור, תוך ניגוד עניינים שאינו הולם את מעמדו כיו"ר הוועדה.
כותב אשכזי: "ניגוד עניינים זה הביא בסופו של דבר גם להתעלמותו של ח"כ כץ מתגובות ענייניות שנשלחו מטעמה של הסתדרות העובדים הלאומית לעניין הצעת החוק וגם לביצועו של 'מחטף' על-ידי ח"כ כץ בישיבת ועדת העבודה האחרונה".
הסתדרות העובדים הלאומית מזכירה, כי בעקבות ישיבת ועדת העבודה באוגוסט השנה התבקשו הסתדרות העובדים הלאומית וההסתדרות הכללית להמציא לכץ נתונים הנוגעים למספר מקבלי דמי טיפול ודמי חבר בארגונים. ההסתדרות הלאומית שלחה את הנתונים, וב- 22 בספטמבר אף הגיעו נציגיה לישיבת ועדת העבודה והרווחה, אבל ח"כ כץ החליט לנעול את הישיבה, כאשר בחדר הוועדה מספר חברי כנסת בודדים. כץ מיהר לפרסם הודעה שבה קבע כי "הצעת החוק עברה להכנה לקריאה ראשונה" - וזאת מבלי שניתנה לנוכחים אפשרות להגיב.
כותב אנשל אשכנזי: "מעבר לעובדה הבעייתית, שח"כ כץ הוא גם זה שהגיש את הצעת החוק והוא גם זה שמכהן כיו"ר ועדת העבודה הדנה בהצעת החוק, הרי שכולנו נחשפנו לאחרונה להצהרותיו של ח"כ כץ על רצונו להתמודד על ראשות הסתדרות העובדים הכללית ועל סכסוכיו עם ח"כ עמיר פרץ, ומכאן - אין מנוס מהתהייה באשר למניעים העומדים מאחורי הגשת ח"כ כץ הצעת חוק זו, לא כל שכן באשר לאופן ניהולו את דיוניה. תהיות אלה התעצמו שעה שח"כ כץ פנה לשתי ההסתדרויות בקבלת רשימת נתונים, אשר לטעמנו, אינם כלל מן העניין לדיוני הוועדה בהצעת החוק. חשדות אלה קיבלו משנה תוקף שעה שח"כ כץ ביצע בפירוש 'מחטף' בישיבת ועדת העבודה האחרונה להעברת הצעת החוק שהוגשה על- ידו לקריאה ראשונה".
