כאשר אדם יודע שייכשל שוב בחטא מסוים, איך הוא יכול להעיז ולעמוד מול ריבונו של עולם ולהביע חרטה וקבלה אמיתית לעתיד?
הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב היישוב בית אל, מסביר:
זו חרטה אמיתית, אך אינה די חזקה לעמוד בהתפרצויות היצר שעלולות להופיע. זו תשובה אמיתית ואף כי אינה תשובה שלמה, אין לנו לזלזל בה.
פרוטה לפרוטה
תשובה היא דבר כל כך ענק, כל כך עצום, כל כך נפלא, כל כך חובק עולמים, שגם פירור קטן ממנה, כבר נחשב דבר גדול שממלא אורה את הנשמה, ונותן לאדם כוח לטפס הלאה במדרגות התשובה.
כשם שהגאולה היא קמעה קמעה, כך התשובה קמעה קמעה, מדרגה אחר מדרגה, מאמץ אחר מאמץ. ופרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
אשרי מי שעושה תשובה גדולה שלמה בבת אחת, אשרי מי שנהפך לאדם אחר בן רגע, הריהו דומה לרבי אלעזר בן דורדיא, שהיה שקוע בעומקי החטא בצורה מחרידה, ובמאמץ עילאי על-אנושי, חילץ את עצמו מאישיותו, נקרע לרסיסים, עד שפרחה נשמתו, יצאה בת קול והכריזה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת (מסכת עבודה זרה יז א).
לא מסוגלים לתשובה פתאומית
רובנו, איננו מסוגלים לתשובה פתאומית, לברק רוחני שמגרש בן רגע את כל כיעור החטא. אלא מסוגלים אנו לתשובה הדרגתית, להיות הולכים ומיטיבים, לטפס ולעלות, לכבוש לאט לאט את דרכי היושר, לתקן את המידות, להיטיב את המעשים, וללמד את עצמנו איך לזכך את עצמנו עד הגיענו למדרגה גבוהה של טוהר (אורות התשובה פרק ב).
כאשר אדם חושב על תשובה, רוצה לעשות תשובה, מחליט לעשות תשובה, גם אם אינו מסוגל עדיין לבצע את הדבר, גם זה בלבד מבקיע כבר אור גדול בנשמתו.
משל למה הדבר דומה? למדינה מושחתת אך אנשי הרוח שבה מוחים בכל תוקף, לעומת מדינה מושחתת אחרת הרחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב אשר בה אנשי הרוח מרכינים ראשם מפני הרשע.
לראשונה, יש אחרית ותקווה ולשנייה אפסה כל תקווה. כמו כן כאשר אדם מתוודה, הוא מוחה נגד הרשעה שבו. בזה הוא מעמיד את עצמו נוכח האור. מרן הרב קוק כותב "האדם מוכרח להתודות על עוונותיו... כשהטהרה של התפילה והוידוי באה מידי יום ביומו, כשחשבון הנפש אינו דבר נשכח מהאדם, אז הוא מנער את הרשעה ממנו, קמעה קמעה, טרם שהספיקה להעשות עליו ערמה גדולה כזאת שלא יוכל להרים ראש" (אורות הקודש ג שב).
קלה שבקלות, קשה שבקשות
לכן, תשובה היא מצד אחד מצווה קלה שבקלות, כי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד שני קשה שבקשות, כי תשובה אינה באה אלא אחרי עמל גדול (אורות התשובה, הקדמה).
לכן, אל ייפול אדם ברוחו כאשר הוא רואה את עצמו קם ונופל. שבע ייפול צדיק וקם, עד אשר לא ייפול. לעומתו, הרשע שוכב נפול ומיואש. גם צדיק נופל לפעמים בקרב, אך יש גרוע מליפול בקרב: ליפול ללא קרב.
לכן, אדם צריך להיות בן חיל, לעמוד נכוחה מול האור, להתחזק בתשובה וסוף הטוב לבוא, כי ריבונו של עולם לא יעזבהו אלא יעזרהו, עד אשר יגיע מרום וגבוה אל הקודש.
