31% מהישראלים הינם בעלי תואר אקדמי, 7% הם סטודנטים כיום וכ-6% עומדים להתחיל ללמוד בקרוב, אולם יותר ממחצית (56%) אינם מתכוונים ללמוד לתואר אקדמי. כך עולה (יום ד', 26.10.05) מסקר שנערך על-ידי ה"מסלול האקדמי - המכללה למינהל" בראשון לציון.
ביום ראשון הקרוב מתחיל הסמסטר הראשון באוניברסיטאות ובמכללות השונות ברחבי הארץ.
הסקר נערך באמצעות מכון "מותגים" בקרב מדגם ארצי של 506 מרואיינים מעל גיל 18. מנתוני הסקר עולה, כי בקרב בעלי התואר האקדמי יש אחוז כמעט זהה של גברים (31.7%) ונשים (30.4%) ובקרב הסטודנטים כיום (7.2% גברים, 7% נשים).
מי מחזיק הכי הרבה בתואר אקדמי?
50.6% מילידי אירופה ואמריקה הם בעלי תואר אקדמי. במקום השני הם ילידי ישראל לאב ממוצא אירופה או אמריקה (34.7%), במקום השלישי - ילידי ישראל לאב יליד ישראל (21.3%), מקום רביעי - ילידי אפריקה ואסיה (17.2%) ובמקום חמישי - ילידי ישראל לאב מאפריקה או אסיה (16.5%).
לומדים לתואר אקדמי בשבילכם או בשל לחץ מההורים?
15% מבעלי התואר האקדמי ו-13% מהסטודנטים כיום ציינו, כי הם בחרו במסלול הלימודים בעקבות העדפה ולחצים של שני ההורים. 1% בחרו במסלול הלימודים בשל לחץ והעדפה של האבא ו-2% בשל העדפה ולחץ מצד האמא. רובם (63%) ציינו שבחרו במסלול לימודים באופן עצמאי, ללא שיקול דעת של ההורים.
מימון הלימודים - אתם או ההורים?
34% ציינו כי הם עובדים כדי לממן את לימודיהם, 24% ציינו שההורים מממנים את עלות הלימודים, 17% ציינו שמשלבים בין עזרה מההורים ועבודה עצמית, 12% מממנים את הלימודים בעזרת מלגות ו-15% לא צריכים מימון או שלא זוכרים כיצד מימנו את לימודיהם.
עבודת הסטודנטים הפופולרית ביותר - מלצרות
באופן מוחלט ובולט, העבודה המועדפת בקרב סטודנטים היא מלצרות (40%) שנבחרה על-ידי כל מי שלמד לתואר אקדמי, כאשר בפועל בקרב הסטודנטים הלומדים כיום, 50% עוסקים במלצרות.
במקום השני עוסקים במקצוע הקשור לתחום הנלמד או התמחות מקצועית בתחום (9%), במקום השלישי מקצוע השמירה עם 7%, ולאחר-מכן טלמרקטינג - 6%, מזכירות - 3%, שיעורים פרטיים - 3%, מחשבים והרכבת תוכנות - 3%, זבנות בחנויות - 2%, שמרטפות - 2%, ברמנים - 2%, שוטרים-סטודנטים - 1%, מורים מחליפים - 1%, ו-1% בלבד עובדים בעסק המשפחתי אצל ההורים.
הזמן האידיאלי להתחלת לימודים אקדמים - אחרי השירות הצבאי
בקרב בעלי תואר אקדמי, 39% הצהירו שהחלו ללמוד מיד אחרי השירות הצבאי, 24% התחילו ללמוד לאחר כמה שנות עבודה, 11% אחרי טיול גדול וממושך בעולם ו-26% ציינו שהשיקולים לתחילת הלימודים היו שונים.
משתתפים בכל השיעורים או מבריזים באמצע היום?
21% ציינו כי הם משתתפים בכל השיעורים, 26% ציינו כי מחסירים 5% מהשיעורים, 26% ציינו שמחסירים 10% מהשיעורים, 15% ציינו כי לא נוכחים ב-15% מהשיעורים, 2% לא מגיעים ל-30% מהשיעורים, 5% לא מגיעים למחצית מהשיעורים (50%), ו-5% ציינו שהם לא נכנסים בכלל לשיעורים.
מעדיפים מרצה גבר או אישה?
65% ציינו שאין להם העדפה למרצה גבר או אשה. 22% מעדיפים מרצה גבר ו-13% מעדיפים מרצה אשה.
בחירת מוסד הלימודים - שמו הטוב
25% מסרו כי הסיבה המכריעה לבחירת המוסד האקדמי היא מוניטין המקום ושמו הטוב, 22% בחרו במרחק המוסד האקדמי מביתם כשיקול מרכזי, 8% ציינו שהשיקול המרכזי הוא היצע המקצועות הנלמדים במוסד האקדמי, 4% ציינו התקדמות במקומות עבודה והשגת משרה טובה, 4% המלצות מחברים, 3% רמת הלימודים, 2% גיבוש חברתי, 1% סגל המרצים ו-1% יחס אישי לסטודנטים.
לדברי ד"ר אלי בן-אליעזר, מנכ"ל ה"מסלול האקדמי - המכללה למינהל", "אין ספק כי מאז שהוקמו המכללות, גדל מספר הסטודנטים בישראל בצורה משמעותית ביותר. מגוון תחומי הלימוד התרחב מאוד וכן הנגישות ללימודים, עבור סטודנטים הגרים בפריפריה, אשר יכולים ללמוד קרוב לבית. עקב זמינות המידע ומקורות המידע עבור הסטודנטים וכן בעידן של ריבוי מסלולי לימוד חדשים וחדשניים, מקום ההורים כסמכות וכמקור מידע עבור ילדיהם הולך ומתמעט. הצעירים של היום מעודכנים יותר מהוריהם ופחות נוטים להמשיך את מסורת ה"בן הממשיך" בכל הקשור ללימודים".
לדבריו, "הסטודנטים של היום עצמאים מאי פעם, יודעים בדיוק מה הם רוצים ולאן מכוונים חייהם המקצועיים, הם אינם מפונקים וכראיה - רובם מממנים בעצמם את לימודיהם!".
