לשכת עורכי הדין הגישה לבית למשפט המחוזי בתל אביב בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך המתנהל, בימים אלה, בין עו"ד סיני דוד ובנק לאומי למשכנתאות, במסגרתו עלתה שאלה עקרונית בנוגע לאפשרות בנק לתבוע עו"ד בהסתמך על נוסח "אישור עו"ד" על-פיו מתחייב עו"ד ברישום משכנתא לטובת בנק למשכנתאות בעסקות מקרקעין.
לטענת הלשכה, המיוצגת על-ידי עורך הדין גלעד נרקיס ממשרד גלעד נרקיס ושות', אופי הבעיה הינו בעל השלכות על כלל ציבור החברים בלשכת עורכי הדין, ושיתופם בהליך יאפשר להציג את הבעיה במלוא היקפה.
לטענת הלשכה, כתב ההתחייבות עומד בניגוד לכללי הלשכה (אתיקה מקצועית), לפיהם: "לא יערוב עו"ד ערבות אישית בעניין הנמצא בטיפולו".
לדברי הלשכה, נוסח כתב ההתחייבות הופך את עורך הדין דה-פקטו לערב לחובות לקוחו שכן הוא מתחייב כלפי הבנק לא לרשום את העברת הזכויות מהמוכרים לקונים, אלא אם באותו מעמד תירשם המשכנתא לזכות הבנק, או אם תומצא לבנק התחייבות של חברה משכנת או של מינהל מקרקעי ישראל.
"במרבית המקרים דרישת הבנקים למשכנתאות לחתימת עורך הדין על כתב ההתחייבות מתרחשת אלא לאחר שכבר התקשרה עיסקת המקרקעין והצדדים קשורים בהסכם מחייב" נכתב בבקשה.
"בשלב זה ולאחר שכבר קיים כאמור הסכם מחייב, ניצב עורך הדין בפני מצב בלתי נסבל לפיו אין לו למעשה כל ברירה אלא לחתום על כתב ההתחייבות שכן באם לא יעשה כן עתיד לקוחו להיגרר להפרת הסכם. או אז הלחץ המופעל על עורך הדין לחתום על טופס זה הוא גדול מנשוא ומעמיד את עורך הדין בפני ניגוד עניינים ברור, בו הוא נדרש לערוב ללקוחו כי יבצע את המוטל עליו... הכיצד יוכל עורך דין לסרב במועד זה לחתום ולגרום ללקוחו להפר הסכם לרכישת דירתו ?!".
לבסוף מציינת הלשכה בבקשה, כי כלל לא ברור מדוע עורך הדין הוא זה שנושא בנטל הפיקוח והאחריות על העברת הזכויות ע"ש הבנק כאשר האינטרס ברישום מהיר של המשכנתא הוא אינטרס של הבנק.
