הלשון שלנו כנראה באמת מעדיפה עוגות גבינה, צ'יפס ועוגיות חמאה, כך עולה ממחקר שפורסם אתמול (ג', 1.11.05).
בניסויים שבוצעו במכרסמים, מדענים צרפתיים זיהו רצפטור על הלשון המבחין בשומן שבמזון. ממצא זה סותר את הדעה הרווחת כי פקעיות הטעם (הנמצאות על הלשון ומשמשות לחוש הטעם) מזהות למעשה רק חמישה טעמים בסיסיים: מתוק, חמוץ, מלוח ומר ו-'umami' (הטעם החמישי") - טעם מיוחד שנמצא קשור לתוספת מונוסודיום גלוטומט למזון.
העובדה כי על הלשון ישנם רצפטורים הקולטים חומצות שומן, תאיר באור חדש את השליטה על התיאבון וההשמנה, כך מקווים החוקרים מאוניברסיטת בורגונדי.
הממצאים פורסמו בגליון נובמבר של העיתון 'Clinical Investigation'.
החוקרים שיערו כבר בעבר כי על הלשון קיימים רצפטורים המזהים שומן, אך מחקר זה הוא הראשון שאיתר אחד מהם. ידוע כי הרצפטור, פרוטאין הנקרא CD36, קיים ברקמות רבות ומעורב בתהליך אחסון שומן, בין שאר תפקידיו. הוא נקרא גם 'מוביל חומצות שומן' (FAT).
לחולדות ועכברים, שלא לדבר על בני אדם, ישנה העדפה טבעית למזון שומני, ואצל החולדות זוהה כבר פרואטין ה-CD36 בפקעיות הטעם.
כדי לבדוק האם CD36 עשוי להיות מזהה השומן שעל הלשון חקרו המדענים חולדות ועכברים נורמליים וכאלו שהיו חסרים את הגן CD36 המוציא מכלל פעולה את הפרוטאין.
הם גילו כי בעוד המכרסמים שהיו נורמליים מבחינה גנטית העדיפו באופן טבעי מזון שומני, כשהבחירה היתה בידם, אצל עכברים שהיו חסרים את ה-CD36 לא נראתה העדפה כזו. כאשר הניחו החוקרים חומצות שומן על הלשון של העכברים הנורמליים, פעולה זו הספיקה כדי לעורר שחרור של חומרים המעבדים שומן מאיברי העיכול. שוב, תופעה זו לא נראתה אצל העכברים שהיו חסרים את ה-CD36.
למרות שוויסות צריכת השומן על-ידי הגוף הוא מורכב, ממצאים אלו מצביעים על החשיבות של רצפטורים CD36 על הלשון.
ייתכן, כתבו החוקרים, כי השפעות הרצפטורים - עידוד העדפה לשומן וגרימה לשחרור מהיר של חומרים מעכלים - מעניקה יתרון אבולוציוני כאשר יש מחסור במזון. בשפע הקיים בחיים המודרניים, זה עשוי להיות חסרון כשמדובר בקו המותניים כמובן.
מספר מקרים שנעשו בעבר, הראו כי לאנשים שמנים ישנה העדפה גדולה יותר למזון שומני מאשר לאנשים רזים מה שמצביע על כך שייתכן וחוסר הוויסות בתפיסת השומן עשוי לשחק תפקיד מסויים בהשמנה.
מחקרים שנעשו במשך השנים הראו כי אנשים שונים לגמרי ביכולתם להבחין בטעמים שונים וכי השוני ברצפטורים של הטעם העובר בירושה גם הוא מעורב בכך. מומחים מעריכים כי מחצית מהאמריקנים מזהים טעמים, השאר מחולקים באופן שווה לחסרי טעם שבקושי מבחינים בטעם אחד או יותר, ואניני טעם שמרגישים חלק מהטעמים באופן מיוחד.
לא ברור עדיין כיצד כל הגורמים הללו קשורים להרגלי האכילה ולמשקל הגוף, אך הגיוני כי השוני ב-CD36 אצל אנשים משחק תפקיד בהעדפת השומן, וייתכן גם בשליטה על המשקל.
