בית משפט השלום בנתניה גזר (ה', 17.11.05) שנתיים מאסר בפועל ועונשי מאסר על תנאי על יצחק טורטדיל, בגין תקיפה אלימה של שניים מבני משפחתה של אישתו.
טורודיל הורשע בסדרה ארוכה של עבירות, הכוללת, בין היתר, גרימת פציעה בנסיבות מחמירות, שידול לביצוע עבירה והחזקת סכין.
מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם ואנשים נוספים ניגשו אל המתלוננים - אשר ישבו באותה שעה ברכבם ועמדו ברמזור - כשהם אוחזים בידיהם סכינים, מוטות ומקלות, ואז החלו פוגעים ברכב, ומנפצים את שמשותיו.
מיד לאחר-מכן, החלו לתקוף את אחד המתלוננים באמצעות נשק קר, תוך כדי שהם דוקרים אותו בצווארו, בחזהו ובמותנו. במקביל, ניסו גם לתקוף את המתלונן הנוסף, שיצא מן הרכב, על-ידי השלכת בקבוקי בירה לעברו. מאוחר יותר, גם גנב אחד התוקפים את רכבם של המתלוננים, נהג בו כשהוא בגילופין, עד שהתהפך לבסוף ונפצע בעצמו.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט עלה, כי הרקע לביצוע העבירות הינו סכסוך בין משפחתו של הנאשם למשפחת המתלוננים, כשבבסיס הסכסוך - אי שביעות משפחת המתלוננים מיחס הנאשם לאשתו.
בין השאר צוין, כי הנאשם פנה לדודו ולאביו על-מנת שיישרו את ההדורים עם משפחת המתלוננים, אולם משהדבר לא הועיל, ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, כשהוא חשש שהמתלוננים מתכננים לפגוע בו.
התביעה, במסגרת שלב הטיעונים לעונש, עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי למשך מספר שנים, וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. ההגנה מצידה, ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בימי המעצר שעבר בזמן התנהלות החקירה והמשפט.
סגנית נשיא בית המשפט, השופטת רות לורך, בחרה לציין בראשית גזר-הדין, כי מהשתלשלות העניינים עולה, שאין המדובר באירוע רגעי, או במכה בודדת, אלא באירוע אלימות מתוכנן מראש, כשהנאשם מהווה בו את הדמות הדומיננטית המשדלת לביצוע העבירות.
"רבות נאמר בפסיקה אודות נגע האלימות שפשה ברחובות, הסכין שנשלפת במהירות ודוקרת בשל מחלוקות ואף בשל התלהטות יצרים, התנהגות שכונתה 'תת תרבות הסכין'. עוד נקבע כי יש להוקיע מעשים אלה בדרך של ענישה מחמירה, ענישה שתבטא מסר הרתעתי ברור וחד-משמעי. מחובתם של בתי המשפט, להעלות את תרומתם באמצעות ענישה שכזו, כאשר בהעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין לפגיעה בחברו, ידון למאסר בפועל משמעותי ומוחשי".
בית המשפט הביא בחשבון גם את מסקנות התסקיר, על-פיהן למרות שהנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום וביטא חרטה על התנהגותו, הוא מתקשה בהבנה והפנמת התנהגותו האלימה וההרסנית ושולל בעייתיות בתחום השליטה על התנהגותו אלימה. מנגד, נזקפה לטובתו הודאתו המוקדמת במהלך חקירתו במשטרה, היעדרו של עבר פלילי, וניסיונו ליישב את המחלוקת טרם התקרית בדרך של פשרה או "סולחה".
לאחר שקילת הטיעונים השונים לעונש, קבעה השופטת לורך, כי משקלם המצטבר של השיקולים לחומרה מחייב הטלת עונש מוחשי וממשי של מאסר בפועל. "רק עונש שכזה יוכל להוות גורם מרתיע ואמצעי במאבק בנגע האלימות בכלל והשימוש בנשק קר כסכין בפרט".
אי-לכך, נגזרו על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, שנה אחת מאסר על תנאי - בגין עבירת אלימות מסוג פשע, וכן 6 חודשי מאסר על תנאי - בגין כל עבירה אחרת בה הורשע במשפט. כמו-כן, נפסק כי הנאשם יפצה את אחד המתלוננים בסכום של 2,500 שקלים.
