פרקליטות מחוז ירושלים מבקשת בעתירה לבג"צ (8.12.05) לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפיה נאסר על התביעה להעיד עד, שהינו שותף לעבירה, בשעה שמשפטו טרם הסתיים, זאת בהסתמך על "הלכת קינזי".
עוד מבקשת הפרקליטות להורות על ביטולה המיידי של ההלכה ולאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו.
ביום 9.19.05 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את בקשת התביעה להעיד את ירון סנקר בתביעה מנהלת המדינה כנגד 8 נאשמים אחרים המואשמים בסדרת עבירות של רצח, ניסיונות לרצח, זאת עד לסיום משפטו המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בו הוא מואשם בעבירות דומות.
לטענת הפרקליטות, יישומה של "הלכת קינזי" על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כמו במקרים רבים אחרים, כופה "בחירה בין שתי רעות" - האחת היא מעצרם של החשודים עד לסיום המשפט של העד והשניה היא שחרורם של הנאשמים בעבירה של רצח, דבר שיוצר סכנה לשלום הציבור.
"אין מדובר בתיק אחד אלא בתיקים פליליים רבים המתנהלים בבתי המשפט בישראל, בהם ניהול המשפט בעניינם של נאשמים מתעכב חודשים ארוכים, בשל הלכת קינזי" טוענת הפרקליטות ומדגישה את דבריו של שופט בית המשפט העליון, סגן הנשיא מישאל חשין אשר הביע את דעתו בפסק דין מ"י נ' חיים בן –ישי כנגד הלכה זו באומרו כי "הלכת קינזי מכה בנו שוב ושוב וכמו אין מושיע".
בעתירה שהגישה הפרקליטות לבג"צ מתוארים שלושת כתבי האישום שהוגשו נגד בכירים בעולם התחתון אשר משפטם מתנהל בימים אלה.
על-פי העולה מכתבי האישום, חבר ירון סנקר לרפי ומשה אוחנה, יחד עם שלום (צ'רלי שטרית), דוד עקיבא, גל בוגנים, זאת במטרה לבצע סדרת מעשי התנקשות באנשים שהיו קשורים לרציחתו של חנניה אוחנה, אחיהם של האחים אוחנה. על-פי כתבי האישום מטרות החיסול היו בכירים בעולם התחתון ובהם: שמעון זריהן, שלום דומרני, יעקב וניסים אלפרון, יצחק אברג'יל ואחרים.
קשר זה הוביל לשלושה מקרי רצח, מספר רב של ניסיונות לרצח, פציעות וגרימות חבלה, הטמנות חומרי נפץ, תכנון פיצוץ מכונית תופת בפתח אולם שמחות ועוד.
בחודש מרץ 2004 נעצר סנקר, הודה בחקירתו במיוחס לו וקשר את אחרים לפרשיות אחרות שלא פוענחו עד לעדותו. בעקבות עדותו הוגשו שלושת כתבי האישום כנגד המעורבים.
במסגרת ניהול המשפטים ביקשה התביעה להעיד את סנקר כנגד שותפיו וטענה כי יש לסטות במקרה זה מהלכת קינזי (ע"פ 194/75 קינזי נ' מ"י פ"ד ל(2) 477), בה קבע השופט שמגר כי העדת שותף, בטרם הסתיים משפטו, במשפטו של שותף אחר, עלולה לפגוע בהליכים תקינים והוגנים.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה (9.10.05) את הבקשה תוך שהוא קובע "כי רק במקרה בו העדת העד אינה סותרת את תכליתה של הלכת קינזי יאפשר בית המשפט את שמיעת העד-השותף לעבירה, שטרם הסתיים משפטו, וכי אם התכלית של הלכת קינזי עומדת בעינה אל לו לבית המשפט לערוך מאזן על-פי הצפי של סיום המשפט האחר בכדי להחליט אם להתיר את שמיעת העד-השותף לעבירה".
בפרקליטות ניסו למצוא "פתרונות יצירתיים" על-מנת להתחמק מהלכת קינז ואף העלו אפשרות למחוק מאחד מכתבי האישום את העבירה המשותפת, זאת על-מנת לאפשרות את עדותו של סנקר אלא שאפשרות זו נדחתה מחשש כי גם פתרון זה לא יתקבל על-ידי בית המשפט.
בעתירתה לבג"צ כותבת הפרקליטות: "סנקר - המנהל את משפטו בעצלתיים, כאשר הוא, במקרה הטוב, אדיש לאורכו של המשפט המתנהל נגדו, מאחר והוא ממילא יושב בבית האסורים, ובמקרה הרע, הוא אפילו בעל עניין להאריך את משפטו מטעמים שונים – מחזיק בידו את המפתח להמשך ניהול משפטם של המשיבים".
לפי הפרקליטות, בימים אלה קיימות שתי אופציות: האחת היא להמשיך את מעצרם של הנאשמים בפרשה, תוך פגיעה בחירותם, זאת עד לסיום משפטו של סנקר והעדתו. האפשרות השניה היא שחרורם של הנאשמים.
לטענת הפרקליטות, "הלכת קינזי אינה תואמת עוד את האקלים המשפטי בישראל, הן החקיקתי והן ההלכתי", מנוגדת לכלל הבסיס בדיני הראיות, לפיה "הכול כשרים להעיד", גורמת להימשכות משפטים, לעיתים אף למשך שנים, שהייה ממושכת של עצורים במעצר, מחיקת אישומים חמורים על-ידי התביעה מחשש לשחרור נאשמים, ויתור על עדים חיוניים ועריכת הסדרי טיעון מקלים.
לטענת הפרקליטות, הפתרון הראוי הוא כי בכל תיק שבו מבקשת המדינה להשתית את ההרשעה על עדותו של עד "בעייתי", או בעל אינטרס מכל סוג שהוא, יש להותיר את שאלת עדותו של שותף שמשפטו טרם הסתיים לשיקול דעת התביעה, המכירה את מכלול הראיות.
"לא בכדי, מצויים אנו היום במצב בו ישנן אמירות כה רבות של שופטי בית המשפט העליון כנגד הלכה זו, ולמרות שהלכה זו מיושמת בתיקים פלילים רבים, לא נולדה ההזדמנות המתאימה, במהלך ערעור פלילי להישיר אליה מבט ולדון בתוקפה" טוענים בפרקליטות.
במסגרת העתירה מתבקש בג"צ להורות על ביטול בחלטת בית המשפט המחוזי אשר אסר על עדותו של סנקר במשפטם של הנאשמים האחרים, כל עוד מתנהל משפטו, ולהורות על ביטולה של הלכת קינזי.
