החברות הסלולריות השונות מנצלות את חולשתם של הקשישים המתגוררים בבתי אבות - על גגותיהם של בתי האבות הם מתקינים אנטנות סלולריות. כך עולה מדוח העוני הסביבתי לשנת 2005 שהגישה הבוקר (א', 18.12.05) עמותת "אדם טבע ודין", לנשיא המדינה, משה קצב.

הדוח מציג איך נראים החיים שלנו ואיך נראית הסביבה שבה אנו חיים.

מבדיקה שערכה עמותת "אדם טבע ודין" עולה, כי הנהלותיהם של בתי אבות רבים מאפשרות לחברות הסלולר להקים על גגות המבנים אנטנות סלולריות ולעיתים מספר אנטנות על אותו מבנה. הצבת האנטנות נעשית מבלי שמישהו נדרש לשאול את החוסים לדעתם בעניין. נמצא, כי ב-14 בתי אבות מוצבים אנטנות סלולריות, ביניהם: ביחד 2 - בבני ברק, משען גבעתיים - בגבעתיים ובית עמי - בנתניה.

מסקר שערך מכון "דחף" עולה, כי 84% מהציבור אינו מאמין כלל או נוטה לא להאמין לחברות הסלולריות הטוענות כי הקרינה אינה מזיקה, ואילו 13% מאמין לחברות הסלולר.

רוב הציבור חושב כי המים אינם נקיים

מסקר שערך מכון "דחף" עולה, כי 62% מהציבור סבור כי מי הברז בארץ אינם נקיים, 72% שותים מים מינרלים או מים מסוננים ו-53% שותה מים מינרלים מכיוון שאינו סומך על איכות מי הברז ו-27% שותה מים מינרלים מאחר ומי הברז אינם טעימים.

האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה - במשבר

נתונים מעידים על ירידה מדאיגה בהיקף האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה אל מול גופים מזהמים. מספר פסקי הדין הפלילים שניתנו מתחילת השנה ועד נובמבר 2005 הסתכם ב-62, בעוד בשנת 2004 עמד על 100.

עוד עולה בעניין גובה הקנסות שניתנו בפסקי הדין והשוואה בין 2004 ל-2005, כי רק מקרה אחד הסתיים בקנס של מעל 301,000 שקלים ומקרה אחד של עונש מאסר בפועל בשל עבירות איכות סביבה.

מנתונים על פילוח פסקי הדין הפליליים בתיקי המשרד לאיכות הסביבה לפי נושאים, עולה כי הנושא עם מספר ההרשעות הנמוך ביותר בפסקי הדין הפליליים הוא זיהום אוויר.

המדינה מחלקת מתנות למזהמים אותה

מפעלי תעשיה עתירי הון, אשר פעילותם כרוכה ביצירת מפגעים סביבתיים, נהנים מקבלת מענקים בהיקפים עצומים של מרכז ההשקעות והמדען הראשי במשרד התמ"ת, מבלי שנבחנת השפעתם המזהמת על הסביבה.

ב-5 השנים האחרונות זכו חברות שבבעלות כי"ל להטבות בשווי של למעלה מ-160 מיליון דולר, זאת למרות שבמפעלים שונים נמדדו חריגות במתקני פליטה ובחלקם אף הוטלו קנסות.

ב-5 השנים האחרונות זכתה אגן כימיקלים לתמיכות בשווי של למעלה מ-20 מיליון דולר. בנוסף, קיבלה ממשרד התמ"ת למעלה מ-64 מיליון דולר.

ב-5 השנים האחרונות זכו חברות שבבעלות שטראוס עלית להטבות בשווי של למעלה מ-160 מיליון דולר. בשנת 2002 ו-2003 דיווח המשרד לאיכות הסביבה על חריגות מעל לתקן המקסימלי בפליטת מזהמים לאוויר במפעל עלית בצפת.

חברות שבבעלות טבע זכו בהטבות בשווי של למעלה מ-160 מיליון דולר. בשנת 2004 נמדדו בארובות המפעל ברמת חובב חריגות מתקני הפליטה המקסימליים של מזהמי אוויר שונים. בנוסף, המפעל נמצא בהליכים משפטיים כנגד המשרד לאיכות הסביבה בעניין הטיפול בשפכים.

כמו-כן, חברת פרוטרום זכתה להטבות בשווי של למעלה מ-9 מיליון דולר.

עלות המים המינרלים לשנה - 5,000 שקלים

כמה כסף מוציא אדם בישראל עבור מים מינרלים? בהנחה שאדם שותה בממוצע 2 ליטר מים מינרלים ליום ו-750 ליטר בשנה - משפחה בת 4 נפשות צורכת כ-3,000 ליטר. עלות המים המינרלים נעה בין 3,000 ל-5,000 שקלים לשנה, בעוד שעבור אותה כמות, אם היתה צורכת המשפחה מי ברז, היתה משלמת רק 20 שקלים.

מחירם האמיתי של קוקה קולה ובמבה

משאיות ההובלה של החברות הגדולות במשק המשווקות את מוצריהן תחת המיתוג של בריאות, כגון: תנובה, קוקה קולה, אוסם, יפאורה טמפו, שטראוס עלית, עושות מאות קילומטרים על הכביש ומזהמות את האוויר. התוצאה: נזק הנאמד ביותר ממיליון דולר. יש לציין, כי המשרד לאיכות הסביבה לא הוציא עד-כה צווים אישים בנוגע לצי המשאיות הפועלות בשירותן של החברות.

הטמנת פסולת בישראל

מהנתונים עולה, כי כ-5 טון פסולת ביתית מוטמנים בישראל מדי שנה, דבר הגורם למפגעי ריח, פגיעה בערך קרקע ונדל"ן, זיהום קרקעות ועוד.

כמו-כן, המדינה מוציאה בשנה כ-200 מיליון שקלים לטיפול בנזקים שנגרמים לבני אדם ולסביבה עקב ההטמנה והטיפול הכושל בנושא של המשרד לאיכות הסביבה.

הרשויות מתקוטטות

המחלוקות בין נציבות המים למשרד לאיכות הסביבה בנושא סמכויות לטיפול בזיהומי מים, מעכבות התקנת תקנות חיוניות למניעת זיהומי מים ואישור הצעת חוק שיחייב את גורמי הזיהום לדיווח עצמי על פליטת מזהמים.

פסולת בניין ממוחזר

על-פי החלטת הממשלה משנת 2003, על משרדי הממשלה להשתמש בכל פרויקט בנייה ותשתיות ב-20% פסולת בניין ממוחזר, אך בפועל הדבר כמעט ואינו מתבצע. עמותת "אדם טבע ודין" פועלת בימים אלה בעניין זה.

מפגעים תברואתיים בערים

מספר שכונות בעיריית לוד סובלות במשך שנים ממפגעים תברואתיים חמורים שמקורם בהזנחה מוחלטת של עיריית לוד בכל הקשור לנושא פינוי הפסולת והסדרת הניקוז בשטחיהן.

בעקבות ההזנחה, נאלצים תושבי השכונות לסבול מידי יום ממפגעי פסולת קשים הכרוכים בסכנות בריאותיות וממפגעים בטיחותיים הגובלים בסכנת חיים.

תושבי היישוב אום באטון (ישוב בדואי בנגב), סובלים ממפגעי פסולת קשים המסכנים באופן מתמשך את בריאותם, זאת מאחר ומאז הקמת היישוב לא החליטו רשויות בישראל מי יפנה את הפסולת.

במושב אילניה שבצפון פועל עסק בלתי חוקי של מיכליות נפט וסולר. הדלקים והשמנים זורמים על הקרקע ומתנקזים לבריכת בטון שאינה אטומה.

פורום החברות הסלולריות מסר בתגובה לדוח עמותת "אדם טבע ודין" כי: "בועדת הפנים ואיכות הסביבה התחייבו החברות שבשל הרגישות הציבורית הן מוכנות להעתיק מתקני שידור מבתי אבות לאתרים חלופיים שיוצעו להן".

עוד נמסר מהפורום, כי "עמדת החברות נסמכת אך ורק על עמדת משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, ארגון הבריאות העולמי וגופי מחקר מובילים בעולם. עמדתם של גופים אלה קובעת שלא נמצא קשר בין שידור סלולרי לבין פגיעה כלשהי בבריאות הציבור".

יאיר עמיקם, סמנכ"ל הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, אמר בתגובה בדבר האנטנות הסלולריות: "פניתי בנושא לפרופ' מנפרד גרין, ראש ה-CDC הישראלי ותגובתו היא שנכון להיום אין במשרד הבריאות כל נתון הקושר בין האנטנות הסלולריות לבין פגיעה כלשהי בבריאות הציבור. עם זאת, משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר התחלואה גם במדינות אחרות".