רבים תוהים האם יכול גם מי שאינו עומד על רגליו, בשל פגיעה או מחלה, לעמוד בראש מדינה. לא ברור עדיין, האם ראש הממשלה, אריאל שרון, יחזור להכרה ולשוב לתיפקוד שיאפשר לו לכהן כראש ממשלה. גם לא ניתן עתה לדעת האם הדבר רצוי או אפשרי, מבחינה רפואית. עם זאת, קשה שלא לחשוב על נשיא ארה"ב לשעבר, אשר ניהל את ענייני המדינה כשהוא משותק חלקית, ועל כסא גלגלים.
פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיא ארה"ב לשעבר (ה- 32 במספר), היה פופולרי מאד - גם כשניהל את ענייני המדינה מכיסא הגלגלים שלו. הוא כיהן ארבע כהונות ברציפות, בשנים 1932-1945. מאז קובע החוק האמריקני כי נשיא לא יכהן במשרה זו יותר משתי קדנציות.
רוזוולט סבל מנכות, בעקבות מחלת שיתוק ילדים. בקיץ 1921, כשהנשיא היה בן 39 בלבד, המחלה היכתה בו. הנשיא, עָשׂוּי לִבְלִי חַת, הפגין אומץ רב ולחם במחלה בניסיון לשוב ולעמוד על רגליו, בעיקר באמצעות שחייה. בוועידה הדמוקרטית ב-1924 הוא נראה על קביים. ב- 1928 כבר נבחר למושל ניו-יורק. לנשיאות נבחר בשנת 1032.
"שמרן הוא אדם בעל שתי רגליים בריאות לחלוטין, אלא שהן לא למדו לצעוד קדימה"; "אין לפחד אלא מן הפחד עצמו", נהג לומר.
בימים אלה, ולאור השיפור במצבו של ראש הממשלה אריאל שרון, יש שמזכירים כעת את העובדה, שאפילו נשיא המעצמה הגדולה ביותר לא פרש, גם כשנאלץ להיות מרותק לכיסא הגלגלים שלו. רבים מקווים ששרון יחלים לפחות באופן קוגנטיבי ופיזי-חלקי, ויוכל לנהל את ענייני המדינה מכיסא גלגלים, או ממיטתו.
למצער, בני המשפחה והמקורבים מקווים שלאחר ששרון יתעורר, הוא יוכל לפחות לדעת כי התנועה שהקים - קדימה, פועלת, ורבים רבים מבטיחים להמשיך את מורשתו. התקווה הזו נסמכת אף היא על מנת-חלקו של הנשיא האמריקני, שאומנם לא זכה, לפני מותו כתוצאה מדימום מוחי, לראות את הקמת האו"ם, מטרה שלה חתר, אך הספיק לחזות בניצחון מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.