אשת העסקים לילי (לאה) אלשטיין תקנה מקרן הפנסיה מבטחים הותיקה את מלון גני כרמל בזכרון יעקב (לפנים בית ההבראה מבטחים) ב-20 מיליון דולר.
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, יהודה זפט, דחה אתמול (ג', 17.1.06) את ערעורה של רסקו על העיסקה. אלשטיין, ילידת זכרון יעקב, המתגוררת כיום בת"א, היא אלמנתו של אחד מבעלי חברת סלומון-לוין-אלשטיין, שהיו בעבר בעלי השליטה בטבע.
מבטחים פירסמה ב-16 בספטמבר אשתקד מכרז למכירת המלון, במחיר מינימום של 45 מיליון שקל, שערכם היה כ-9.8 מיליון דולר. רסקו הגישה ב-18 בדצמבר את ההצעה היחידה, במכרז, 10 מיליון דולר, או 2% מעל מחיר המינימום.
מכאן ואילך התנהלו הענינים בקצב מואץ, שאינו מקובל בעיסקות נדל"ן גדולות. זה לוח האירועים:
19 בדצמבר – מנכ"ל מבטחים מודיע למנכ"ל רסקו: "הצעתכם נמוכה מדי, עליכם לשפר אותה במידה ניכרת" – אף כי היא גבוהה ממחיר המינימום.
26 בדצמבר – ועדת ההשקעות של מבטחים דנה בהצעת רסקו, קובעת שהיא נמוכה מדי ואין לקבלה. אולם מבטחים אינה מבטלת את הליך המכירה, מסיבות משפטיות.
28 בדצמבר – לילי אלשטיין מציעה לקנות את המלון ב-20 מיליון דולר. באותו יום מתכנסת ועדת ההשקעות של מבטחים ומחליטה להפסיק את הליך המכירה.
29 בדצמבר – מבטחים מודיעה לרסקו על ביטול הליך המכירה, ומחזירה לה את הערבות הבנקאית שנתנה. רסקו דוחה את הודעת מבטחים, מודיעה שהיא רואה עצמה כזוכה במכרז, ומחזירה למבטחים את הערבות.
30 בדצמבר – מבטחים חותמת על חוזה למכירת המלון לאלשטיין ב-20 מיליון דולר. אלשטיין משלמת מיד 10 מיליון דולר, ורושמת הערת אזהרה לטובתה בטאבו.
5 בינואר – מבטחים פונה לביהמ"ש המחוזי בת"א, מבקשת להצהיר שהיא הזוכה, ולא אלשטיין, ומבקשת צו מניעה שיאסור על מבטחים למסור את המלון לאחרים (כלומר לאלשטיין).
17 בינואר – השופט זפט דוחה את בקשות רסקו. הוא אומר, כי מחיר המינימום של 10 מיליון דולר הוא הנמוך מבין שלוש חלופות שהציג השמאי עדי צביקל, לפני המכרז.
לדברי השופט, מחיר המינימום נועד רק לחסום גופים לא רציניים, ולא שיקף את המחיר הראוי. הליך המכירה נועד למכור את המלון במחיר המירביי, ולכן ברור שהצעת אלשטיין עדיפה.
