"המערכת החברתית בישראל כשלה בשנים האחרונות בהגנה על האוכלוסיות החלשות. יש נפגעים בשטח ויש צורך בשינוי מדיניות". כך אמר (ד') מנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן-שלום, בכנס "מגמות חדשות בעיצוב המדיניות החברתית בישראל" שהתקיים באוניברסיטת חיפה. הדברים נאמרים יום לאחר ששר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו הבטיח, כי בתוך 3 שנים הוא יצליח לחסל את העוני בישראל, אם יבחר לראשות הממשלה.
עוד מהדהדים דבריו של מנכ"ל הביטוח הלאומי באוויר ובשירות התעסוקה פרסמו היום את סיכום פעילותו ב- 2005 במסיבת עיתונאים. על-פי הנתונים שהציגו היום ראשי שירות התעסוקה, הרי שבממוצע חודשי, נרשמו אשתקד 20,651 משרות שהושגו, לעומת 16,880 ב-2004. כמות ההשמות עמדה על 10,181 לעומת 9,014
נזכיר בעניין זה, כי על-פי הנתונים הרשמיים: בסוף השנה הסתכם מספרם של דורשי העבודה ב-226.5 אלף. עוד נזכיר, כי מבין כלל דורשי העבודה, 87 אלף (38.4%), צברו בדצמבר מעל 270 ימי אבטלה והם המהווים את הגרעין הקשה של המובטלים, לעומת 86.9 אלף בנובמבר (37.6%) ו-79.2 אלף בדצמבר 2004 (34.4%).
בהופעתו הפומבית אמר היום מנכ"ל הביטוח הלאומי עוד, כי בשנים האחרונות היה צורך בצמצום משמעותי של ההוצאה הציבורית, אך עיקר נטל הקיצוצים נפל על הנושאים החברתיים ועל האוכלוסיות החלשות. "התוצאה היא שבשנים האחרונות אנו עדים לעליה בהיקף התופעות החברתיות של אלימות ועוני, ובגידול בהיקף התערבותם של גורמים וולנטרים בתחומי הרווחה והחינוך מבלי שהגורמים המקצועיים המופקדים על נושאים אלה מכוונים את היעדים, העדיפויות והצרכים", אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי.
ד"ר בן-שלום התייחס לכך, "שבשם הרצון להגדיל את הצמיחה במשק, הוקטן נטל המס והקצבאות קטנו". לדבריו, "כתוצאה מכך גדלה ההכנסה הפנויה של העשירונים העליונים, בעוד הכנסתם הפנויה של העשירונים התחתונים, שלא מגיעים לסף המס - נשארה בעינה ואף ירדה. בנוסף, קוצצו הקצבאות השונות בהיקף של למעלה מ-15%".
כיום, יש לדבריו "מאות אלפי אזרחים שקיצצו להם את הקצבאות והם לא נהנים מהקטנת המס, דבר הגורם להרחבת הפערים בחברה ולגידול בעוני", אמר ד"ר בן-שלום בכנס באוניברסיטת חיפה. הוא מתריע: "אני מקווה שהממשלה הבאה תבין שיש צורך בשינוי ותיתן לאנשים מהתחום החברתי להוביל את המדיניות החברתית לצידם של אנשי הכלכלה, במקום שאנשי הכלכלה יובילו לבדם את המדיניות. התפיסה כיום, היא שצריך להוביל את כל המדינה במדדים של צמיחה ואז הכול יסתדר, אבל אנחנו יודעים בוודאות שזה לא יקרה. אם עוסקים רק במדדים של צמיחה, כל השאר לא יסתדר מאליו. אם לא יהיה שינוי, אנחנו צפויים להידרדרות של המצב עוד יותר בשנים הקרובות".
בן-שלום הדגיש, כי בסמכותו של ראש ממשלה לשנות סדרי עדיפויות בתקציב, מבלי לפגוע ביעדיו, בהיקף של לפחות 2 מילארד ש"ח בשנה. "אני מקווה שראש הממשלה הבא יעשה זאת ויכתיב למערכת הכלכלית עדיפות עליונה של סכום זה לפחות בכל שנה", סיכם את דבריו בכנס.
2,836 מסרבים להצעות עבודה בחודש
בשירות התעסוקה אמרו היום, כי בשנה שחלפה הושקעו משאבים רבים בשיפור חזות הלשכות, פיתוח ההון האנושי, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות ושינוי שיטות עבודה בלשכה, תוך יישום השינוי הארגוני החדש. השירות מסר, כי כמות הסירובים להצעות עבודה אותן מציע השירות לדורשי עבודה בכל חודש בממוצע, ירדה ל-2,836 לעומת 3,154 בשנת 2004.
על-פי הדיווח, השקעת השירות בהון האנושי שלו כללה הכשרת 453 עובדים. אושרו 275 בקשות ללימודים ואושרו 852 ימי למידה. הוקנו מיומנויות ניהול ל-20 מנהלי לשכות. לשירות הוכנסו 65 עמדות חדשות של מערכת הזיהוי הביומטרי שהוצבו בלשכות השירות. כמו כן, התחילה העבודה על מכרז למערכת השמה שתפעל באפריל 2008. נוצר ממשק מחשובי עם המוסד לביטוח לאומי - בתחום האבטלה ונעשית עבודה על יצירת ממשק מחשובי בתחום הבטחת הכנסה. בשירות אמרו כי נעשים מאמצים רבים לשיפור תהליכי עבודה. בוצע פיילוט "חיפוש עבודה עצמי" בשלוש לשכות אקדמאים. כמו כן, נעשתה עבודת מטה בנושא: שיטות עבודה בלשכה ומוקד מעסיקים. תוקן וצומצם עץ המקצועות, נבחן נושא מתן השירות לנוער. נעשה ויסות עובדים בין הלשכות. נוצר תהליך שבו שירות התעסוקה יהיה הגורם בהקצאת עובדים זרים למעסיקים ונבנה נוהל. צומצמו מספר העררים ב-7% לעומת שנת 2004. נכתבו מחדש נוהלי ועדות לקביעת כושר עבודה וחלה ירידה משמעותית במספרן: ב-2005 - 22,331, לעומת 32,658 ב-2004.
בשירות התעסוקה מסרו, כי ניתן מענה תעסוקתי למפוני חבל עזה במסגרת מרכז התעסוקה למפונים של משרד התמ"ת. שירות התעסוקה עודד בשנת 2005 עבודת מטה וצוותי בדיקה בשטח בנושא: כניסת עובדים ישראלים והחלפת עובדים זרים בענפי הבניין, התעשיה והמתכת. נעשתה הערכות למתן שירות במסגרת עוטף ירושלים. בוצע פרויקט השמת נשים חרדיות במודיעין עילית.