כנסת ישראל חוגגת 57 שנה. מליאת הכנסת התכנסה (יום ב', 13.2.06) לדיון חגיגי לרגל יום ההולדת ה- 57 של הכנסת. בכינוס המיוחד מתקיים דיון בנושא "אישור דוח ועדת החוקה, חוק ומשפט להכנת הצעת חוקה למדינת ישראל". אולמרט, נתניהו ופרץ ניצלו את נאומיהם כדי לשגר מסרים לתומכיהם.

בדיון שהחל בשעה 16:00 זומנו לנאום: יושב-ראש הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין; יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן; ממלא-מקום ראש הממשלה, ח"כ אהוד אולמרט; יושב-ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו.

לכבוד הדיון החגיגי הגיעו למשכן, על-מנת לצפות בדיון, נשיא המדינה, משה קצב, נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הרבנים הראשיים, ראשי ממשלה שרים וחברי כנסת לשעבר ומכובדים נוספים.

אולמרט: המשימה הראשונה - קביעת גבולות הקבע

ממלא-מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בירך את אנשי הכנסת ביום חג זה של הכנסת. "זכיתי להיות אחד מחברי הכנסת הוותיקים ביותר", אמר. "ראיתי את הכנסת ברגעי מחלוקת וויכוחים. לקחתי חלק בהחלטות גורליות שעיצבו את חיי המדינה. לקחתי חלק בהחלטות הדרמטיות של הכנסת ה- 16. ראיתי את הכנסת ברגעי השפל וברגעי האחדות".

"החוקה לא כוננה ב- 48 ולא כוננה מאז. חברי הכנסת של הכנסת ה- 17 שיתכנסו כאן עוד כמה חודשים יהיו כמה מטלות חשובות, לנגד עיננו תעמוד מטרה עליונה של ביסוס מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המשימה הראשונה בדרך להשגת מטרה זו תהיה קביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל. משימה נוספת וחשובה לא פחות תהיה ביצוע המחויבות שניתנה במגילת העצמאות לכינון חוקה לישראל. החוקה היא כלי מרכזי במדינה יהודית ודמוקרטית" - בנאומו הוא פירט גם את תוכניותיו לאחר הבחירות.

הוא הוסיף, כי יש להמשיך ולפעול לביסוס היציבות השלטונית ושהממשלה תמלא ארבע שנים כדי לפעול למען הציבור. "ביציבות שלטונית אין די. דרוש גם יעילות שלטונית. נצטרך לפעול לתיקון העיוות כי החלטות לא מייושמות במלואן". הוא הוסיף, כי יהיה לפעול למען חיזוק הייצוגיות בכנסת והפחתת כוח של קבוצות כוח. הוא ציין כי בכוונתו להביא לכנסת תוכנית מקיפה בנושא תוך כינון חוקה.

לדבריו, כל כינון חוקה צריך להיעשות תוך הסכמה של כל תושבי ישראל. "הגיע הזמן לבסס את המהויות היהודיות והדמוקרטיות של המדינה".

נתניהו: יש לשנות את שיטת הבחירות; פריימריז בכל המפלגות

מיד לאחר אולמרט עלה לנאום יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. "אנחנו חגים עכשיו את חגה של הכנסת", אמר. "אני מסופק אם מדינות נוספות עברו את מה שישראל עברה בפרק זמן זה. למרות הסכנות מבחוץ והטלטלות מבפנים אנחנו יכולים לחגוג את היותינו הדמוקרטיה היחידה באיזור. גם בשעות הקשות ביותר הכנסת פעלה". הוא הדגיש, כי "הסיבה שצריך חוקה מתגלית בבחירות הדמוקרטיות אצל השכנים".

"אני לא רוצה שנעתיק את המודל האמריקני לישראל. החוקה האמריקנית החלה לפני 250 שנה... היא השתנתה במהלך הזמן באמצעות שינויים ותיקונים שהוכנסו בהדרגה. לא צריך לקחת, זה לא מתאים. החוקה צריכה להתאים לחיים ולא החיים לחוקה". לדבריו, החוקה צריכה להכיר במורכבות העם והמדינה.

"לצד ההישגים שלנו, ואני מקווה שהחוקה תהיה אחת, כיום יש משבר בין הכנסת לבוחריה. צריך לשפר את מעמד הכנסת שהוא נחות בעיני הציבור. צריך לעצור את הפיחות הזה ויש לעשות שלושה דברים: 1. שמירה פה בכנסת על תרבות הדיון. 2. יישום החוקים שאנו מחוקקים, גם החוקים שהם בנושאים הקשים ביותר, הנושאים שבמחלוקת. 3. להחיל רפורמות דמוקרטיות בבחירות. צריך לשנות את שיטת הבחירות. לעבור לבחירות יחסיות אזוריות. להעביר חלק מהכוח ליידי הבוחרים".

נתניהו אמר, כי יש ליישם את שיטת הפריימריז בכלל המפלגות. "להעביר את ההחלטה על בחירת נבחרי הכנסת מידי מרכז המפלגה ליידי כלל מתפקדי המפלגה", הסביר נתניהו את הצעתו. "אנחנו חיים בדור שחווה הסכמי שלום, אך גם עדים להצהרות שכנינו. יש לומר בקול צלול וברור כי מעל הכל, אנחנו צריכים להבטיח את המשך בניינה של המדינה ושמירת בטחון המדינה".

פרץ: חוקה היא קודם כל אמנה חברתית מחייבת

ח"כ עמיר פרץ אמר מעל בימת הכנסת, כי "למשול פרושו לבחור ומטרת החוקה היא להטיל על עצמנו בלמים ורסנים ושנזכור כי ניתנה בידינו הסמכות למשול". הוא ציין, כי הדבר אינו פשוט: "חוקה היא קודם כל אמנה חברתית מחייבת ויש להשקיע בה מאמץ רב. אנחנו בונים חוקה לא במחטף אלה בראש חוצות".

"החוקה חייבת לעבור כברת דרך נוספת והיא חייבת לכנס לתוכה הסכמה ציבורית רחבה והיא חייבת לשרת את כולם – מעשיר ועד עני, את כל הקבוצות והעדות בארץ. לא רק השבע אלה גם הרעב, כולם חייבים להרגיש כי החוקה נכתבה בשבילם". הוא הדגיש, כי החוקה חייבת להתייחס לכל הקבוצות המוחלשות בחברה.

פרץ הדגיש, כי מפלגתו תתמוך בכינון חוקה רק במידה ותתייחס לנושא הכלכלי חברתי.

פרץ התייחס לאירועי עמונה וציין כי כולם חייבים למלא את החלטות החוק ומערכת המשפט, ויש לעמוד מאחורי כוחות הביטחון. "חייבים אנו לטפל מהר ככל האפשר לטפל בעשבים השוטים לפני שיפגעו בעוד שדות, אך בתוך כך יש לדאוג כי החוקה משרתת גם אותם. כל אדם צריך להרגיש שהחוקה מגנה עליו והוא גם צריך לדעת שהוא מחוייב לחוקה", אמר.

ריבלין: חוקה אינה מילת קסם להפיכת ישראל גן עדן

יו"ר הכנסת ריבלין פתח את הדיון ואמר, כי "חוקה אינה מילת קסם להפיכת ישראל גן עדן". הוא ציין כי מנסים לקדם את הנושא באמצעות קמפיינים, שלא בהכרח מסייעים לנושא. לדבריו, הדיון היום הוא אירוע חגיגי ומיוחד שיש להקדיש לו תשומת לב מיוחדת.

ריבלין אמר, כי החוקה לא תפטור את המחלוקות במדינה ולא תביא קץ לבעיות בחברה. "בית המשפט אשר יופקד על פרשנות החוקה, יעמוד בפני שאלות ערכיות כמו היום ויגרר לדיון הציבורי, כמו היום", אמר והוסיף, כי החוקה הפורמלית אינה חזות הכל.

"חשוב לדעתי שדווקא הכנסת תעסוק ותמשיך לעסוק בכינון החוקה", הדגיש ח"כ ריבלין: "גם חוקה בלתי מושלמת עדיפה על המצב הקיים היום בו אין חוקה כלל". לדבריו, החוקה תוכל לסייע לחיזוק השילטון ולביסוס הדמוקרטיה. "אני תפילה שהמאמץ הגדול שהושקע עד היום יישא פרי והכנסת ה-17 תזכה לדון באופן רשמי בהצעת החוקה שלפנינו ושבעתיד הנראה לעין נוכל לברך על המוגמר", הוא אמר.

איתן: כשלנו באי יכולתנו לכונן חוקה

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, ציין כי בעת כינון הכנסת, לפני 57 שנה, הכריזו מייסדי המדינה, כי תוך כמה חודשים תהיה חוקה ועד עתה, 57 שנים אחרי - עדיין אין חוקה לישראל. "הם לא היו מאמינים שגם בחלוף יובל לא תהיה חוקה לישראל", אמר איתן על מייסדי המדינה.

"היום הכנסת תכיר פעם נוספת כי גם על אף שתתמהמה - החוקה בו תבוא. זהו עוד צעד חשוב בדרך לכינונה של חוקה לישראל", אמר וציין, כי הכנסת חוקה 11 חוקי יסוד אשר יהפכו לפרקים בחוקה החדשה, אך ייתכן ויהיה צורך לתקן אותם או לחדד אותם כשיכנסו לחוקה. לדבריו: "כשלנו באי יכולתנו לכונן חוקה".

"חוקת העם היהודי היא החוקה הטובה ביותר. היא שמרה עלינו אלפיים שנה. החוקה שמרה על עם ישראל. אבל מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית יהודית הרוצה לינוק מהחוקה היהודית דברים למסורת, לתרבות, אך המדינה צריכה לשרת גם אנשים שאינם יהודים", הוא אמר בהתייחסו לסוגיות הדת וציין כי המדינה צריכה לשרת את האזרחים במדינה. "שתי החוקות לא יכולות לחפוף", הדגיש.

חוקה לישראל - עשרות שנים של דיונים

הדיון הוא שיאו של מהלך שנמשך מאז קום המדינה וצבר תאוצה בשנתיים האחרונות, בעקבות עבודת ועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ מיכאל איתן. הוועדה שקדה וגיבשה הצעות להחלת חוקה בישראל. גם המכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש הצעה לחוקה, בתיאום ובשיתוף עם ועדת החוקה. בראש הפרויקט הענק, מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, עומד נשיא בית המשפט העליון (לשעבר), השופט (בדימ.) מאיר שמגר.

המפלגות הדתיות בישראל מתנגדות בתוקף להחלת חוקה, משום שאחד מעיקריה הוא הפרדת ענייני דת ומדינה. בעבר עלו מספר הצעות, כי החוקה לא תעסוק כלל בנושא הדת והמדינה, אך ההצעה לא הבשילה, מאחר ומדובר באספקט מרכזי של כל חוקה.