חברת אלומות מג הנדסה, שרכשה מבנה בירושלים - לגביו חלה חובת שימור, ומכרה דירה במבנה למ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, קיבלה יחס מועדף והיתר זריז מוועדת השימור, המאפשר לה לביצוע שינויים מהותיים במבנה. כך נודע ל- Nfc. נושא זה טעון אף הוא בדיקה של מבקר המדינה - הן לגבי הטיפול המיוחד, והן לגבי זכויות הבניה שניתנו, שכן הטיפול המזורז וזכויות הבנייה הניתנות בנוסף לאלה הקיימות מאפשרות לרוכשים, כמו ליזמים, להנות מהטבה בהיקף של מאות אלפי דולרים לפחות, לכל יחידה.

[אלעזר לוין, על המחיר ששילם אולמרט בגין הדירה החדשה]

הבניין הממוקם ברחוב כרמיה 8 בירושלים הוקם על-ידי הטמפלרים. במשך עשרות שנים קודם לכן התנגדה העיריה לאפשר שינויים. שינוי המבנה ומתן זכויות בנייה נוספות מיטיב, מטבע הדברים, עם הרוכשים ועם היזמים.

כפי שחשפנו כאן, אולמרט מכר את ביתו בירושלים תמורת 2.7 מיליון דולר. במקביל רכש דירה במבנה האמור, תמורת סכום העולה על מיליון דולר. עתה הוא ממתין לבניית המבנה מחדש, לאחר שיותר שינוי המבנה והקמת כמה יחידות נוספות בו.

נודע, כי מהנדס העיר, אורי שטרית, נמנע מהצגת התנגדות מטעם העיריה, בנושא זה - על-אף ההתנגדויות הרבות שהועלו מצד גורמים שונים, לרבות גורמים ציבוריים. עיריית ירושלים טוענת כי "מקרה ספציפי זה לא הגיע לשולחנו של מהנדס העיר".

שטרית מונה בשבועות האחרונים על-ידי אולמרט כמועמד מס' 47 ברשימת קדימה לכנסת. עם מינויו הוא פרש מתפקידו בעיריית ירושלים. כנהוג לגבי מפלגת שלטון - למועמדים ברשימת קדימה שלא ייבחרו לכנסת, ניתנת, בדרך כלל, עדיפות לקבל תפקידים בממשלה בישראל, אם לא ייבחרו לכנסת.

על-פי ההיתר שניתן על-ידי ועדת השימור, אושר לחברה לפרק חלקים גדולים מהבניין ולבנותו מחדש. ההליך בוצע במהירות גבוהה מהרגיל, ועל-פי מידע שהגיע ל- Nfc, משעה שרכש אולמרט את הדירה בבניין, החלו בעיריית ירושלים לפעול במהירות כדי לאפשר סיום מהיר של הטיפול במסגרת הוועדה המקומית. ועדת השימור שליד הוועדה המקומית, היא שדנה, כאמור, בנושא זה, ונתנה היתר עקרוני לביצוע השינויים.

הערה: ההליכים לגבי שינוי מבנה המוחזק בשימור, נמשכים שנים רבות, ולעיתים במשך 10-8 שנים ואף יותר. והנה במקרה שלהלן, תוך זמן קצר יחסית מאז שרכש אולמרט דירה בבנין, כבר מובא הדבר לאישור סופי של הוועדה המקומית.

עיריית ירושלים מסרה את התגובה הבאה (ציטוט):

הנכס נרכש על-ידי חברת אלומות, אשר תיכננה לבנות כמה יחידות דיור במיתחם, ולשווקן בשוק החופשי.

מקרה ספציפי זה לא הגיע לשולחנו של מהנדס העיר.

אורי שטרית, בתוקף תפקידו כמהנדס העיר ירושלים, היה אחראי על כל נושאי הבניה בעיר. לגבי מקרה ספציפי זה, המקרה טופל כמקובל במבנים לשימור, על-ידי צוות השימור באגף התיכנון וועדת השימור העירונית.

מדובר בהליך ללא תוספת זכויות בניה מעבר למותר בתוכנית שבתוקף [במסגרת השינויים הותר לבנות דירות נוספות, י.י.]. הפרויקט עבר למסלול של פרסום לגבי שינויים במפלסי הקומות וכן לגבי פירוק והרכבה מחדש של בנין לשימור עקב מצבו הפיסי והקונסטרוקטיבי הגרוע.

העיריה לא הסתפקה בדרישה לשמר את החזית בלבד, כפי שנעשה בעשרות בתים אחרים, אלא דרשה הליך יקר בהרבה, הכולל פירוק והרכבה מלא של כל הבנין, תוך שיחזורו המושלם. המלצת הדרג המקצועי ניתנה כבר בשנת 2004.

הפרויקט פורסם כחוק וכל המתנגדים זומנו לוועדה המקומית להשמיע את דברם בוועדת הערר. ההליך הסטטוטורי טרם הסתיים וטרם ניתן היתר בניה.