החל מהבוקר (ג', 28.2.06) מתחילים בחינוך הדתי את השבועיים השמחים. מיד בתום תפילת שחרית חגיגית לרגל ראש חודש אדר, פוצחים התלמידים במוסדות החינוך הדתיים בשירה קצובה של השיר ללא סוף: "מש מש מש... נכנס אדר מרבין בשמחה".
האות להפוך את אותה שמחה לחגיגה ניתן ועד לחג הפורים (15-13.3.06) יימשכו שבועיים של חגיגה לתלמידים וסיוט למורים. הריפיון בלימודים והאווירה הקלילה גוברים על כל ניסיון להטיל משמעת מצד הצוות החינוכי החל מבתי הספר היסודיים ועד לסוף התיכון.
מי שיבקר בבתי הספר הדתיים בימים אלו יוכל למצוא תכונה עליזה ולראות מדי כמה דקות שיירת תלמידים המתרוצצת בכיתות בשירה צוהלת של שירי חג הפורים. ריח הנפצים מורגש היטב, והכיתות מסודרות בסדר שונה.
בבתי הספר השונים נערכו מבעוד מועד להמולה, ואת הפעילויות הקלילות דחו לימים אלו. זו הסיבה שבגללה ניתן למצוא בימים אלו שלל אירועים כמו מסיבות כיתתיות ובית ספריות, יום התלמיד, תחרויות תחפושות, ירידי פורים, טיולים ועוד.
שיא השיאים הוא בישיבות התיכוניות בהן מציינים השמיניסטים את סיום לימודיהם בהפקת הצגות ענק ראוותניות וגרנדיוזיות, המשולבות בפעלולים. באולפנות לבנות מכתירות הבנות את רבנית פורים וחוגגות בדרכן שלהן.
בישיבות העל-תיכוניות השונות מגיע שיא השיאים של הימים שקודמים לפורים בשבת פרשת "זכור", בה "נמכרים" ללומדים הטבות שונות לימוד עם תלמידי חכמים תמורת התחייבויות ללמוד תורה, כאשר כל המרבה במחיר זוכה. בשבת זו גם משתנים לחני קבלת שבת ובחלק מן הישיבות אף מעמידים מקהלות ואף מוציאים קודם כניסת אותה שבת עלונים היתוליים.
