בתוך עשרים שנה צפוי מחסור עולמי של מים זמינים בהיקף של 32%. הפתרון היחיד לסיפוק הביקוש למים ממקורות ההיצע הוא מעבר מאיסוף לייצור מים, כלומר שימוש בטכנולוגיות מים- התפלה, הגברת המטר וכדומה". כך אמר יו"ר חברת מקורות", בוקי אורן, בכנס שדה-בוקר לטכנולוגיות מים, שקיים מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף עם איחוד המים הישראלי-ווטרפלס, שבמסגרתו הושק האיחוד.
יו"ר האיחוד, אורי יוגב, העריך כי בתוך עשור תגיע ישראל להיקף יצוא של טכנולוגיות בשיעור של כ- 10 מיליארד דולר, ואז, לדבריו, תיחשב המדינה למרכז עולמי של פיתוח תעשיות וטכנולוגיות מים מתקדמות. לדברי יוגב, האיחוד שם לו למטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בשוק פתרונות המים המתקדמים ולהוביל את המימוש העסקי של הפוטנציאל הישראלי, הטכנולוגי והתעשייתי, בשוק המים העולמי, המוערך כיום ב- 360 מיליארד דולר, ואשר צומח ב- 7%-8% בשנה.
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, שפתחה את הכנס, מסרה כי האוניברסיטה הציבה לה כיעד ראשון במעלה את נושא פיתוח טכנולוגיות המים וכנס שדה בוקר לטכנולוגיות מים 2006, המתקיים לראשונה, יהפך למסורת שנתית, במטרה לקדם משימה זו.
מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אפרת דובדבני, מסרה כי הממשלה החדשה שתקום אמורה לאשר סכום של כ- 100 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות מים, ולהערכתה, הסיכוי שסכום זה יאושר הוא גבוה ביותר. לדבריה, מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון, בניהולו של פרופ' אילון אדר, אמור להוביל את כל נושא פיתוח טכנולוגיות המים בישראל.
במסגרת הכנס הוצגו מחקרים חדשים בתחום טכנולוגיות המים, לרבות ביטחון מים, ובהם טכנולוגיה חדשנית לטיפול בשפכים ומחזור מים, חיישנים לניטור רעילות מים, פיתוח חדשני למחזור מים, קטליזטורים חדשניים לטיפול במים לפירוק חומרים אורגניים/מומסים ועוד.
דרושה שקיפות
עמותת אדם טבע ודין דורשת ממשרד הבריאות להסדיר מאגר מידע לאומי בנושא איכות מי השתייה. העמותה פנתה לשר הבריאות, יעקב אדרי, ולנציב המים, שמעון טל, והדגישה את המצוקה שבה נמצא משק המים בישראל, עקב גורמים מזהמים והמלחמה גוברת והולכת. חלק מהבעיה, כך הגדירו במכתב הפנייה, נובע מחוסר השקיפות והעדר מידע בידי הציבור כשהיום, על-מנת לקבל מידע מסוג זה, עובר האזרח מסכת ממושכת של פניות, בירורים ובירוקרטיה.
עוד צוין, כי בעניין זה כבר בהחלטת ועדת השרים לענייני תאום ומינהל (מיום 12.4.94) נקבעה למעשה הקמה של מינהלת תיאום לאיכות מי שתייה, אשר תתרכז בפתרונות לבעיות בתחומים כגון גורמי זיהום המים, ועוד. גם בדוח מבקר המדינה (50 ב) צוין, כי "במשק המים קיים מעקב אחר איכות המים בידי גופים שונים, וכל אחד מהם בנפרד עוקב אחר המרכיבים הרלוונטים לו. הנתונים לא רוכזו במקום אחד, ולא מוסד תהליך העברת הנתונים והפצת המידע בין הגופים. משרד מבקר המדינה הצביע על הצורך בקובץ נתונים כולל על איכות המים עוד בביקורת שעשה בשנת 1993. בישיבת המנהלה סוכם על הקמת מערך מידע לאומי, שירכז את כל הנתונים הנדרשים על איכות המים. לדברי נציב המים פיתוח מערך המידע המרכזי יושלם לקראת אמצע שנת 2000".
לכן, כאמור, פנו בעמותה בדרישה, כי לקראת יום המים הבינלאומי יוכרז על הקמת מאגר המידע הלאומי הנדרש בנושא איכות מי השתיה וכי הגורמים המתאימים יפעלו באופן מהיר ויעיל לשם הקמתו, על-מנת להבטיח את נגישות הציבור למידע בנושא המים ולהבטיח את זכותו הבסיסית של הציבור לדעת מה טיב המים שהוא צורך ושותה.
