ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע גזר 15 שנות מאסר על תושבי העיר שמואל צ'וסקין ואבי אוחנה, אשר הורשעו בעבירת הריגה לאחר שהרגו את אלי דואני. למרות שהוגש כתב אישום בעבירת רצח, זוכו השניים מחמת הספק כיוון שלא הוכחה כוונה תחילה, כפי שדורש החוק בעבירת הרצח - אך הורשעו כאמור בהריגה.
בכתב האישום הואשמו צ'וסקין ואוחנה בביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה. האירוע נשוא כתב האישום אירע באפריל 2001, אז פגש צ'וסקין את הנרצח אלי דואני במרכז מסחרי בבאר שבע, ושם התפתח ויכוח ביניהם אשר גלש לקטטה ועלבונות.
כעבור שעה לערך, חזר צ'וסקין עם אוחנה למרכז המסחרי, כשהם מצוידים בסכינים וחיפשו אחר דואני. התפתח עימות בין הנאשמים למנוח ובמהלכו דקר אותו אוחנה בירכו השמאלית ומיד לאחריו דקר אותו צ'וסקין בחזהו ובכך גרמו למותו.
ביהמ"ש קבע, כי עדותו של צ'וסקין אינה אמינה כלל ועיקר, מכיוון שמסר שלל גרסאות מתחילת חקירתו במשטרה ועד אשר מסר עדותו בפני ביהמ"ש. לא זו בלבד, אלא שהוא אף "ניסה ליפות הדברים בגרסתו, כאילו היה זה המנוח שהתעלל בו ותקף אותו והוא התגונן מפניו" - גרסה שכאמור הופרכה.
לעומת עדותו של צ'וסקין, ניצל אוחנה את זכות השתיקה בחקירתו במשטרה וסירב לענות על כל שאלה הנוגעת לאירוע במרכז המסחרי. הוא כפר בכל אשר נטען לגביו בכתב האישום ולטענתו לא נכח כלל באירוע.
ביהמ"ש שקל את הראיות בתיק, ואת דרישות החוק בעניין יסודות עבירת הרצח, וקבע כי נותר ספק באשר לכוונתם להמית את דואני - ובשל כך זיכה אותם מעבירת רצח מחמת הספק. לעומת זאת, נשללה טענת הגנה עצמית שהעלה צ'וסקין ונקבע כי הוכחו יסודות עבירת ההריגה שבה הורשעו השניים.
בשלב הטיעונים לעונש הוברר, כי לצ'וסקין קיים רישום פלילי אחד ללא הרשעה, בשל תגרה במקום ציבורי. לעומתו, אוחנה צבר עבר פלילי כבד. הוא הועמד לדין לראשונה בשל עבירות אלימות בשנת 96, כאשר היה בן 15 בלבד, ומאז הורשע בעבירות רבות אלימות, עבירות רכוש, שוד מזויין והצתה - בגינן אף ריצה פעמיים עונש מאסר בפועל, אך לדברי ביהמ"ש "הדבר לא לימדו לקח".
ביהמ"ש קבע, כי שניהם ביצעו את המעשה בצוותא ולכן אין מקום להבדיל ביניהם לעניין העונש. על שניהם נגזרו 15 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום סיום ריצוי עונשם.
