הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
ספרים
ראשי  /   היסטוריה  חברה ומשפחה  ספרים  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
איש הכותל
31/07/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
חראם על שקאו
31/07/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
האם נשלם בעד מטען יד
31/07/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חורבן הבית השלישי
31/07/2017   |   רן לוי
 
 
 
הוגה הקללות המאוסות
31/07/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שושנה ויג פובליציסטית  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
"מחכה לאבי" - ספרו החדש של ניצול שואה

כשפוגשים ביעקב ברזילי בחיים האמיתיים, הוא יושב בשקט, נוצר את לשונו וממעט לדבר בלי צורך. משורר שמניח לשירתו לנבוע בלא להתגאות ובלא לשיר הלל לעצמו. הוא בהיותו "משורר זוכר" הופך עצמו למשפך לאנשים ולעולם שאיננו. ואין אנו יכולים להבין עולם זה או לדעת אותו

▪  ▪  ▪
הניצולים מן השואה הולכים ונעלמים, אחדים עדיין כותבים עדויות וביניהם המשורר יעקב ברזילי.

בספרו "מחכה לאבי" פגשתי דמויות שהוחיו בהנשמה שירית מנשמתו של המשורר. יעקב ברזילי המשורר ממשיך לכתוב על השואה, על האנשים ועל הסיטואציות שבהן נכחדו מן העולם. הוא בוחר להיות הפה לאלה שקולם נדם. הוא בוחר להיות עד למי שכבר לא יכול למסור עדות. במסעות געגועיו של המשורר הוא פותח את הספר בשירים לאביו, לאמו, לאלוהים להם וגם לעצמו.

כבר בכותרת הספר יש אמירה של ציפייה. "מחכה לאבי" הכותרת מעוררת שאלות רבות. היכן האב? האם האב עזב במפתיע? מדוע הבן מחכה לאביו? ברור מן הכותרת שהמשורר נמצא בעמדה של ציפייה והעמדה הזאת מונצחת לאורך שעריו של הספר.

בפתח הספר פותח המשורר באמירות פואטיות על הזיכרון "נכון שמים לא זוכרים, אבנים לא כואבות, ואילנות לא מתאבלים. אבל אני כן זוכר, כן כואב וכן מתאבל". ובכן, זוהי האמירה הפואטית המרכזית של הספר. אמירה שבה הזיכרון אף פעם לא נעלם, הוא חי בתוך המשורר. הוא קיים, בהיותו קיים גם הזיכרון קיים. יש בדובר תחושה של שליחות של חיוב הזיכרון. הוא בעמידתו המשוררית הופך עצמו לנציב של זיכרון גל עד שמהלך בינינו.

כשפוגשים ביעקב ברזילי בחיים האמיתיים, הוא יושב בשקט, נוצר את לשונו וממעט לדבר בלי צורך. אני מכירה את דמותו האמיתית ואני חייבת להודות, איש ענו וצנוע. וכאן אני מוסיפה משורר גדול. משורר שמניח לשירתו לנבוע בלא להתגאות ובלא לשיר הלל לעצמו. הוא בהיותו "משורר זוכר" הופך עצמו למשפך לאנשים ולעולם שאיננו. ואין אנו יכולים להבין עולם זה או לדעת אותו.

המשורר מחכה לאביו בשירים וזו ההגדרה שמתאימה לאישיותו של המשורר כמי שמוצא אפיק לקשור את עצמו לקודמים לו.

מהי מצבת הזיכרון אותה מציב הבן לאביו בשירים?

המשורר מתגעגע לאביו החייט שתפר לו בגדי חג לראש השנה, הוא מתגעגע לימים שהיה בכיתה א' וחיכה לאביו. הגעגועים של יעקב ברזילי הם גם לילדותו שלו לילדות שלפני היות התופת. התמונה שמבקש המבוגר לזכור היא של אב עמל שמכין בגדים וגם של אדם הצמא לאהבה. בתפילה שיש בה גם אירוניה שהרי היא אינה אפשרית, מבקש המשורר "עש ועשן/ יקרמו עור וגידים" שהרי הכליה של אביו הייתה בימי השואה בתוך כבשנים והוא מבקש שיחזור מן התופת. האושר שיציף את המשורר לאחר תחיית המתים יעלה על גדותיו. לא יהיה לכך גבול.

זיכרון נוסף עולה כשהמשורר מתבונן בתמונת אביו. גם כאן יש אמירה אירונית סמויה, התמונה שרדה את המאה העשרים ואילו הוא אביו לא שרד את המאה העשרים. "אבי נגרס לפרורי דשן תבלין לאדמה שתצמיח זן חדש של רוצחים גלוחי ראש", מדבריו של המשורר ניתן לקבל תמונה על עולם שאינו משתנה - אביו איננו, אבל גלוחי הראש עדיין מופיעים בעולם. הרוע שולט בעולם והוא לא נעלם, הוא משנה צורתו.

הנימה האירונית העוקצנית של יעקב ברזילי נמשכת לאורך הספר. בשירו לאמו "לא אמרתי שלום" "מדוע כה מהרת? האם קראו לך? או התנדבת ללכת?" ואחר הוא ממשיך בלשון של דיבור יומיומי: רציתי לומר לך דברים כמו: אני אוהבת אותך, או מסאז' ברגלייך הכואבות. המשורר מרגיש החמצה ענקית מהעדרם של הוריו. הוא לא יכול לכתוב לאמו שיר אהבה בהיותה חסרה, בהיות עולמו חסר אותה. אין לו אפשרות להראות להם עד כמה גדולה אהבתו אליהם. בשיר אחר כותב המשורר בלשון וידויית "אמי לא זכתה לראות את בנה שוזר מילים בזר, על ראשה". בהיותו משורר היא לא זכתה במחרוזות השירים שהוא כותב. וגם זו החמצה שרק המשורר חווה. בשיר "בשלט רחוק" הקול הדובר הוא קול אמו "אני שוכנת עפר מזמן לא מלאך בשמים, כותבת יומן ברגבי אדמה מחודדים".

השער הבא הוא השער לאלוהים, בסדרו כך העמיד המשורר את אביו ואמו מעל האלוהים, הם האלוהים של המשורר. ובאמת, בשיחו עם אלוהים יש קטרוג. "אלוהים יקר, / יש כל כך הרבה משחקים, / מדוע אתה אוהב לשחק תמיד / במשחקי מלחמה?". הלשון היא לשון פשוטה מאוד נהירה וברורה. המשורר נמצא בדיאלוג תמידי עם אלוהיו. שהרי הפנייה בשיר אלוהים יקר. יחד עם זאת, הוא שואל בנימה כואבת מדוע האל בוחר להשתמש בעוצמתו להרס. המשורר מעמיד לפני האל מראה מכוערת ועקומה של מעשיו הגדולים של האל. האם בזה גדולתו של האל במשחקי המלחמה שלו?

בשיר "באחוזתו של אלוהים" יש תהייה מאוד קשה על שלטונו של האל, כמו בבדיחה שחורה הוא שואל מי יהיה האסטרונאוט הראשון שינחת באחוזתו של אלוהים ויגיש לו מתנות שעשו בני האדם ועליהם כתובת "העבודה משחררת", בקבוק שמפו ריחני למקלחת, טלית בצבע אדום, תיל אמנותי ואלבום תמונות. כל אלה יובילו את האל "ויהגה בם יומם ולילה". בכך הפך המשורר את אלוהים למי שעליו ללמוד על התנהגות בני האדם, וללמוד על תפקודו של העולם כפי שהפסוק האלמותי היהודי אומר והגית בו יומם ולילה. ההיפוך כאן גם הוא יוצר אירוניה כלפי השגחתו של האל או אי-השגחתו.

בשער "להם" מתעד בלשונו הסרקסטית את גורלם של הנספים.

"אמונה מופרזת"

רובי האמין שישרד
כמו לולין בקרקס
שאין לו רשת ביטון
אך לא יפול.
הוא גם התאמן ללכת
בשדה מוקשים
בלי להתפוצץ.
יום אחד נפל מהטרפז
והתפוצץ.
ונסיים בשירו הקצר של יעקב ברזילי בשער "וגם לי"
בהיזכרי
בהזכרי,
אני מזיל טפות דיו
על ניר המכתבים שלי.

הדיו של יעקב ברזילי הוא בבחינת הדמעות שהוא מזיל על גבי הנייר. הוא כותב וכואב וממשיך לכתוב.

בלשונו המהתלת הוא כותב בשיר "מכחיש שואה" "אני מבקש להתוודות: כל אשר שוררתי בעבר הוא פרי דמיוני החולה. האמת היא שהשנה היפה בחיי הייתה במחנה הנופש ברגן בלזן... זאת דרכו של עולם / נולדים, קצת חיים ומתים מי באש, מי במים מי בתליה ומי בגז".

אף שהספר הוא ספר שמתייחס לנושא השואה ולזיכרון של מי שניצל מן התופת והותיר שם את קרוביו היקרים ביותר, יש בפואטיקה של יעקב ברזילי קסם מיוחד. הוא כותב שירים שיש בהם הפתעות בתפיסת העולם. מעורר למחשבה ומעורר תהיות פילוסופיות על האדם ועל אלוהיו.


שושנה ויג, סופרת ומשוררת, עיתונאית. מבקרת ספרות.
תאריך:  16/06/2009   |   עודכן:  17/06/2009
שושנה ויג

מועדון הבלוגרים עוקבים: 8לקבלת רשימות שושנה ויג לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מחכה לאבי" - ספרו החדש של ניצול שואה
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: שואה וגבורה כתוב הודעה
+
ב_שמואל
24/05/17 17:12
+
שבץ חלובה
24/11/15 13:41
 
דן בשלושה
22/01/16 12:55
 
אריאל ק.
31/01/16 15:32
 
חזקי שנאן
3/05/16 13:59
 
במבה
5/05/16 12:54
 
יעקב פלסטינאי
9/05/16 13:17
 
shimonh
11/02/17 02:46
 
ישראלי אמיתי
10/03/17 03:10
 
ב_שמואל
24/05/17 16:50
+
אנונימי
19/04/17 20:24
 
יהודה צבי
24/04/17 18:39
 
א5נונימי
2/05/17 12:51
+
שושנה ויג
17/04/17 18:04
+
מפוכח
22/03/17 23:01
 
הגוי..
12/04/17 13:16
+
מקרוני
29/12/15 08:29
 
ישראלי אשכנזי
8/02/16 19:44
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:23
 
ישראלי כועס מאוד
5/03/16 19:58
 
shimonh
11/02/17 02:37
 
תרבות וספרות
4/05/16 23:13
 
shimonh
11/02/17 02:30
 
אשכנזי טהור
19/05/16 14:03
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
didy
4/06/16 09:57
 
shimonh
11/02/17 01:59
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
דרוויש
4/05/16 13:50
 
ס"ט מיצרך נדיר!
12/12/16 09:51
 
עוד אשכנזי
10/03/17 03:03

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
פותח, ולא במקרה, את ספרו 'אמת אחת ולא שתיים' בשירו של אורי צבי גרינברג. פתיחה זו, בנוסף לשמו של המחבר 'חרותי', מעידה כאלף מונים על עולמו הרוחני של המחבר עצמו.
16/06/2009  |  קובי קמין  |  ספרים
ההינתקות מעזה ומצפון השומרון הייתה אחד האירועים הטראומתיים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים, ממשלת ישראל החליטה ואף ביצעה הינתקות חד-צדדית משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ללא הסכם וללא תנאי, וחרגה בכך באופן בולט מתפיסות מדיניות וביטחוניות מובהקות שהתגבשו בעקבות המלחמה והיו מעין אבני יסוד במדיניות החוץ והביטחון של ישראל. ההינתקות החד-צדדית כאסטרטגיית ניהול סכסוך נעשתה לאחר חמש שנות עימות אלים עם הפלשתינים בעקבות כישלון תהליך אוסלו. ההינתקות שהביאה לעקירתם של כ-8,000 מתיישבים ושל 25 יישובים חוללה משבר אישי, אידיאולוגי-זהותי, חברתי ופוליטי מן הקשים ביותר שידעה החברה הישראלית. ראש הממשלה דאז אריאל שרון עצמו הגדיר את ההחלטה כקשה ביותר של חייו.
16/06/2009  |  יצחק רביחיא  |  ספרים
בימים אלה יוצאת לאור חוברת ההסברה הראשונה לאם הטרייה. לאחר מכן תצא החוברת לאב הטרי ולאב היחידני החי בגפו ומגדל את ילדיו לבדו. חוברות אלה מכילות הסברים ופתרונות מזורזים, זמינים, עכשוויים ומיידיים לכל בעיה בגידול התינוק והילד - כל זאת מתוך ניסיון רב-שנים, מאהבה ומהבנת צרכי ההורה והילד גם יחד.
14/06/2009  |  אפרת אברמסון-משה  |  ספרים
לפני שנה זכינו לקרוא את קובץ הסיפורים האחרון של לימור שריר ונסחפנו אחרי הסיפורים הקסומים שלה, שזכו לשם המופלא - "דיונות הזהב והכסף". בספרה החדש של שריר, "ביבר הדמיונות" אנו מיטלטלים לתמונות מעולמות פנימיים. לרגע אנו נזכרים באותן סצנות רפאים בספה הקודם. גילינו בספרה הקודם סצנות חובקות עולם ותמונות מצמררות, שחלקן נראו כמעוצבות לפי מיטב הספרות הגותית: עולמות שנרקחים באפלה, דמויות רפאים, כוחות על-טבעיים.
11/06/2009  |  הרצל חקק  |  ספרים
עשר שנים חלפו מאז הוציאה מפה את "מדריך מפה לטיולי אוכל", שהפך מיד עם צאתו ל"תנ"ך" של חובבי האוכל בישראל. הספר, שנכתב על-ידי חני פרבר ז"ל ועפרה ריזנפלד, היווה בזמנו פריצת דרך בתחום תרבות האוכל בארץ, ניסיון ראשון מסוגו למפות את סצינת האוכל הישראלית.
09/06/2009  |  אופיר אבסלנדר  |  ספרים

פורומים
היסטוריה
חברה ומשפחה
ספרים
שואה וגבורה
תרבות
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט