|   15:07:40
דלג
  משה גרנות  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

ארוחת בוקר על הקילימנג'רו

רצנזיה על "אהבה היא שיחתי" - אסופת שיריה של לאה טרן צבעונים, 2009, 96 עמ'
01/02/2010  |   משה גרנות   |   ספרים   |   תגובות
"אהבה היא שיחתי" מאת לאה טרן [יח"צ]


שמה של אסופת השירים שלפנינו - "אהבה היא שיחתי" - נגזר מפסוק מהמזמור האקרוסטיכוני (כפול שמונה) – תהילים קי"ט 97: "מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי", פסוק המשמש כמוטו לספר. המשתמע מכאן הוא שהמשוררת מתייחסת אל האהבה בקדושה - כשם שמשורר המזמור שח כל היום באהבתו אל תורת ה' – כך שחה המשוררת על האהבה.

ולאחר הקדמה זאת, ולפני שקוראים את השירים, מנקרת בראשו של המחזיק בספר המחשבה: מה נותר עוד לשיר על אהבה, ולא הושר כבר לאורך הדורות – ועוד בקדושה? ועוד דבר: ספרי השירה הרואים אור לאחרונה כתובים ללא חרוז, ללא משקל, בשפה רזה שברזות – עד שהקורא שואל בצדק: למען קצת רעיונות שחוקים הכתובים בשפה שאיננה טובה משלי – אני צריך לטרוח?

אני מודה שספקות כאלו מילאו את ליבי לפני שהתחלתי לקרוא את האסופה הנ"ל של לאה טרן, ואני מודה בדיעבד שנחלתי אכזבה נעימה. נכון, השירים כתובים בשורות קצרות מאוד, וללא פיסוק, ולרוב ב"חרוז לבן" (יש גם חרוז חלקי – עמ' 7, 9) – ואין בכך כדי לחרוג מתלם המודרנה, אך בתוכני השירים יש בהחלט סטייה מדרך המלך. ומהי דרך המלך היום בכתיבתן של יוצרות מובילות? – דרך המלך היא דרך המלכה, זו הרואה בעצם קיומם של הגברים מפגע ומכשול לקידומה של היצירה הנשית. הקו הזה מובל על-ידי ענת גוב, יהודית קציר, שולמית גלבוע, דורית זילברמן ואחרות. יצירות ספרותיות, בהן מושא האהבה, המשיכה והתשוקה הגופנית הוא גבר - הן ממש נדירות, אם לא מדובר בספרות הומוסקסואלית. היום זה בון-טון לתאר את הגבר כסרח עודף, שכל יתרונו-חסרונו הוא בכוחו הפיזי. רחשי לב חמים מצד יוצרת כלפי מושא אהבתה נתפסים כאנכרוניסטיים.


והנה, באסופה של לאה טרן נמצא שפע של שירים המתארים בלי בושה, בלי התנצלות, תשוקת בשרים עזה כלפי גבר אהוב. להלן טעימה:

שיר מחשמל

חשמל פיךָ
חשמל גופךָ
חשמל נשמתךָ
מצית
מדינה שלימה

ואור עיניךָ
מדליק חנוכיות בעיניי
מעמיק לתהומות שורשיי
מגיע למרומים בקולות
המלאכים השומרים

חשמל פיךָ וחשמל גופךָ
מצית מנורה שבעת קנים
ושַמָש בה אחד
מדליק ומדליק


[עמ' 14]

בשיר זה יש רמזים לקדושת מעשה האהבה, כפי שהובטח בשם האסופה ובמוטו: "חנוכיות", "מרומים", "מלאכים", "מנורה שבעת הקנים", ויחד עמם יש גם קריצת עין שובבה: "חשמל פיך / ... מצית / מדינה שלימה" – ומי איננו זוכר את השר יעקב מרידור שהבטיח בשנות השמונים של המאה הקודמת שידליק מדינה שלמה עם מנורה אחת, עליה שוקד "מדען" ברמת-גן. וכן, ממרום הדימויים המקודשים יורדת המשוררת במפל אירוני אל עינוגי הגוף המוסתרים מעין: "ושַמָש בה (במנורת המקדש!) / מדליק ומדליק".

ובמקום אחר:

אני כאן כותבת
הוגָה
חושקת
אני כאן
לא נוטשת
אוהבת את אורֶך רגליךָ
עיניךָ
את תואם עומק הליל
בעיניךָ
פשטותך בעירום
מתחיל ואינו נגמר
אתמול בחרתי בךָ למלכות
והיום אתה שֵם חַיָה


[עוד פעם בחיי אהבה, עמ' 38]

בין שירי האהבה של לאה טרן ניתן למצוא שירי קונסיט (שיר המתמיד לאורכו בדימוי אחד) ייחודיים; הרי דוגמה:

רומנטיקה

כשנרגע היום מעיסוקו
נשארים לי חלליו
והבל נשימתי
מסתובב כדלת על צירה
אינספור כניסות ויציאות
מחפש להיצמד אל פיךָ
כותב בדידותי
על מסך מחשב מואר
כשנרגע היום מעיסוקיו
קמה כלביאה משחרת
לטרף מילותיך ענוגות
כאצבעות הליל
מתדבקות חרש
על מקושי מקלדת אהבתי


[עמ' 23]

בימינו אלה, כשכל ההוויה התרבותית סובבת סביב למחשב – גם דימויי האהבה סובבים סביב אביזריו – "כניסות ויציאות", "מסך מחשב מואר", "מקושי מקלדת" – וכל אלה בונים לשון פיגורטיבית המתנתבת אל עולם הארוס.

אגב, "הלביאה המשחרת לטרף" שבשיר זה היא מן הסתם בת זוגו של האריה מהשירים "אם תראי אריה בשמש", "אריה יש לך טלפון", "רעמת האריה" (עמ' 29-26). פשוט לקנא בו...

באסופה הזאת אהבתי גם את "ההתכתבות" של המשוררת עם ספרות מוכרת קודמת. הרי דוגמה:

נשים קשורות רגליים
שבירות כספלי חרסינה
מציעות עצמן למרבה במחיר
מדברות סינית
איש לא יבין
אני מדברת אליך סינית
אינך מבין


[פרפר מכונף בשערי, עמ' 12]

השיר "מתכתב", כמובן, עם ספרה של סביון ליברכט "סינית אני מדברת אליך" (כתר, 1992), שלימים היה גם למחזה שהוצג על בימות. בחטיבת הכתיבה הזאת ראו גם את השירים "אהבה זה עניין לעסוק בו" (עמ' 8), "פנלופה מחכה" (עמ' 34).

מחוץ לחטיבת שירי האהבה יש באסופה מספר שירים טעונים מאוד, המפעימים לב בעוצמתם. אתייחס כאן לשניים מהם:

קדיש

הנה אני מסתתרת
מאחורי הגה מכונית היונדאי
העולה בשער הגיא
לבל יראני אלוהים וחי
כך אני חומקת מעיניו
בכביש אספלט שחור פתלתול
בצידו משוריינים שרופים
מנסים לזרוע בי
קדושה ואימה
מולֶקֶת לסָפֵק ראש
לקרוא קדיש
כשיר אהבה
על אחי התאום
במאה שערים


[עמ' 58]

כידוע, יהודים חרדים נוהגים לומר קדיש על ילדיהם אם הם חס וחלילה משתמדים או מתפקרים. המשוררת כאן קוראת קדיש על אח תאום שאבד לה בעולם החרדי הסגור במאה שערים, ולא רק הקדיש מתהפך, אלא כל הוויית הקדושה: בתורה אומר האל למשה: "כי לא יראני האדם וחי", והאל מסתתר שם כדי שמשה יראה רק את אחוריו, ולא את פניו [שמות ל"ג, 23-17]. ואילו כאן מסתתרת המשוררת מאחורי הגה המכונית, כדי שהאל לא יראנה וחי... אבל התהפכות היוצרות, והקדיש המהופך אינם מאיינים את אהבת האחות: "לקרוא קדיש / כשיר אהבה". (ראו גם את השירים "מאה שערים", עמ' 76, ו"אחרית דבר", עמ' 95.)

שיר מכמיר לב הוא "נפלאות הבריאה" (עמ' 61), שם נפעמת המשוררת מיופיו של נכדה הרך, ושוב יש שימוש בהיגדים המרמזים בהיפוך על ההלל חסר השחר לאשת החיל [משלי ל"א, 30]: "הן שקר אין ליופי / ולא הבל לחן". יופיו של תינוק משאיר את האדם פעור פה אל מול נפלאות הבריאה.

אין טוב מלסיים רשימה קצרה זאת על לאה טרן בשיר המלבב החותם את האסופה:

אחרית דבר

שתהיה לי בטן שטוחה
להביא את תות אנח אמון לרות המואבייה
שיצמחו לי כנפיים לרקוד עם אחי התאום
סמבה בחוטיני בקרנבל ריו בשמיים
להיות ג'ין חברתו האהובה של טרזן מלך הקופים
לקרוא קדיש בטיים סקוור
מול מאה אלף איש
ובמאה שערים עם אברכים כהי עיניים
לאכול ארוחת בוקר על הקילימנג'רו
לרכוב על דוב לבן בקוטב הצפוני
להתנדנד בערסל בטרינידד
מול שקיעה אדומה של אגוז קוקוס
לשיר עם אלטון ג'ון על ליידי די
לשתות תה אנגלי עם טד יוז וסילביה פלאת
אני רוצה אותך כאן לידי על המיטה הגבוהה
והמזרן שעה אחת ביום


[עמ' 95]

יש בשיריה של לאה טרן שובבות, יופי, חוכמה ובעיקר – כנות.

תאריך:  01/02/2010   |   עודכן:  01/02/2010
משה גרנות
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הספר "על בלימה" הוא סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, ובעיקר סיפורם של לוחמיה שמצאו עצמם בצהרי יום הכיפורים תחת אש כבדה ובהכחשה מוחלטת שפרצה מלחמה.
01/02/2010  |  עפר דרורי  |   ספרים
את אתי בן-זיו פגשתי בבוק קלאב. הייתי חדש והיא - ותיקה. כאשר היה תורה להציג ספר, ידעה תמיד לספר על הסיפור ולהרחיב על המחבר, להביע דעה על המסופר וגם להוסיף לא מעט מידע שליקטה. התרשמתי.
22/01/2010  |  יאיר דקל  |   ספרים
אדם ללא דופי
21/01/2010  |  שולמית קיסרי  |   ספרים
הספר "אלוף הניצחון" מביא את סיפורו וקורות חייו של האלוף אסף שמחוני מלידתו ונערותו בנהלל ובתל יוסף, התגייסותו לפלמ"ח בטרם קום המדינה, פעילותו במלחמת השחרור, שירותו בצבא עד למבצע קדש, תרומתו הגדולה לניצחון במערכה זו ועד למותו בהתרסקות המטוס שטס בו בסוף המלחמה.
17/01/2010  |  עפר דרורי  |   ספרים
כשקוראים בספרו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים, "משורר של חצות" משתלטת על הקורא תחושה שהספר רצוף סודות ולחשים. הספר בן 328 עמודים, מכיל עשרות שירים ומעוטר בקודים קבליים, הברורים לחלק קטן מן הקוראים. ניכר שהכותב התאמץ להסתיר בספרו את עיקר מהותו. ההצפנות הרבות שמכיל הספר, מתישות את הקורא עד שהוא הופך לקורא סלקטיבי וכך קרה עימי. לא הצלחתי להבחין אלא במה שהתחברתי אליו.
15/01/2010  |  שושנה ויג  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il