הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
ספרים
ראשי  /   דת ומסורת  היסטוריה  ספרים  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
דרום ת"א נותר מקופח
02/09/2017   |   ראובן לייב
 
 
 
ביקור באיסלנד
02/09/2017   |   יאיר דקל
 
 
 
נשים מוסלמיות נגד סכנת האיסלאם הקיצוני
02/09/2017   |   מתי דוד
 
 
 
מפגן אנטישמי בהפגנות בפ"ת
02/09/2017   |   עמוס גלבוע
 
 
 
השר לביזיון פנים
02/09/2017   |   משה נסטלבאום
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
3,200 שנה, וכלום לא השתנה

רשמים מן הספר "סודו של סיסרא" מאת אדם זרטל, דביר 2010, 381 עמ' לימוד על עצמנו וגם על שורשינו

▪  ▪  ▪
בתקופה האחרונה כמעט שאיני קורא ספרות מקור חדשה. לא מתלהב ממה שיוצא. תחת זאת עברתי לצרוך ספרי עיון בכמות מדאיגה, ואלה יוצאים פה בקצב טוב והם מצוינים ומשלנו. ספרו של אדם זרטל "סודו של סיסרא" הוא אחד הטובים שקראתי בשנה האחרונה. חגיגה אינטלקטואלית וספרותית וגם - כמה מפתיע - עלילתית. זרטל, ארכיאולוג נודע, מתגלה כאן כסופר מוכשר היודע לשתף את הקורא בסודות הדיסציפלינה המדעית שלו בצורה משכנעת וללא התנשאות.

במרכז הספר מסע בעקבות חפירה ארכיאולוגית שערכו זרטל וצוותו באתר באזור נחל עירון, מערבית ליישוב קציר, כחלק ממיפוי ארכיאולוגי של כלל האתרים באזור שהתגוררו בהם אנשים בתקופות קדומות. זרטל מתעניין בעיקר בתקופת הברזל הקדומה, החל במאה ה-13 לפנה"ס, היא תקופת ההתנחלות של השבטים הישראלים בכנען. בהתאמה עם התנ"ך מדובר על התקופות המתוארות בספרי דברים, יהושע ושופטים.

במדרון הארוך היורד מערבה מקציר, בחורש ים תיכוני סבוך, התגלתה באקראי - כמו כל התגליות הגדולות - עיר מתקופת הברזל הקדומה. ככל שנכנסו לסבך הסוגייה וחשפו מה מסתתר מתחת לשכבת הקרקע הראשונה, התברר כי העיר הקדומה אינה עונה לאפיונים הידועים של אתרים מקבילים מאותה תקופה. הישראלים שחדרו לכנען בסביבות המאה ה-13 לא ייסדו מיד ערים בצורות.

הרכיב הראשון שמשך את תשומת הלב היה החומה האדירה, חמישה עד שבעה מטרים רוחב, שנבנתה בצורה גלית ולא רגילה. ערביי האזור כינו את המקום "אל-אחוואט" - החומות או הקירות, בשל ערימות האבן הגדולות. הבדיקות הוכיחו שהחומה הוקמה בבת אחת עוד לפני ההתיישבות בין החומות, כלומר העיר לא התפתחה באופן אורגאני מיישוב קטן אלא הייתה כנראה מפעל של קהילה מאורגנת שתכננה להקים כאן מבצר אדיר שישלוט על האזור. גם הארכיטקטורה של העיר הייתה מיוחדת וחסרת מקבילות לא בכנען ולא באזורים סמוכים במזרח התיכון, בעיקר ה"קורידורים" - מסדרונות ניצבים לחומה באורך שניים-שלושה מטרים ובגובה של מטר. לא ברור למה שימשו. גם בקתות האבן דמויות האיגלו היו זרות לאזור.

זרטל החל לחפש במקומות זרים וגילה מבנים דומים רק באי האיטלקי סרדיניה, 3,000 ק"מ הרחק מחופי כנען (וגם באי קורסיקה שלידו). בסרדיניה נמצאים אלפי מבנים מוזרים ומיוחדים הנקראים "נוראגים" - מעין גבעות אבן מלאכותיות שפרחו ממש באלף השני לפנה"ס. גם הנוראגים מכילים את הרכיבים המקוריים שנמצאו באל-אחוואט: חדרים מקורים בכיפה מדומה (איגלו) המחוברים ביניהם בקורידורים.

מי היו המתיישבים הזרים שהביאו לכנען את תרבות הבנייה הזאת? קשה להסביר מה הביא את בני האי הרחוק הזה למזרח הים התיכון, אבל התגלית באל-אחוואט מבססת את ההשערה כי השבט המכונה בכתבי המצרים הקדמונים, השרדנה, אחד מ"גויי הים", מוצאו מאי סרדיניה (יש גם דמיון בשם עצמו). השרדנה נלחמו במצרים אבל לאחר שנכנעו להם התקבלו אל החברה הפרעונית. הם הושבו בכנען ובמקומות אחרים שהיו תחת שליטת המצרים והיו מרכיב אתני נאמן לאימפריה. עוד התגלה, כי השרדנה הסתובבו במזרח הקדום החל במאה ה-14, מאה וחמישים שנה לפחות לפני הופעת הפלשתים והשבטים האחרים.

החפצים המצריים הרבים שהתגלו בחפירות וחלק מהמבנים ניפקו רמזים לא מעטים לכך שייתכן כי אל-אחוואט הוקם כיישוב שרדני תחת השלטון המצרי בכנען. בתקופה זאת, המאה ה-13 לפנה"ס היה השלטון המצרי חזק וסמכותי, וקשה להניח שאתר גדול כזה היה קם ללא הרשאה אימפריאלית.

ממש באותה תקופה נמצאו השבטים הישראלים שחדרו לכנען ממזרח בעיצומו של תהליך התפשטות באזור ההר המרכזי. השרדנים, שראו את הסכנה הישראלית המתפתחת, בחרו להקים מבצר גדול כדי להגן על האזורים שבהם התיישבו, באזור הגבעות מדרום הכרמל ועד נחל עירון. מערבה לשרדנה ישב כנראה עוד שבט מגויי הים, הסָכֶּל, לאורך חוף הים באזור דור.

ממצאים ועדויות היסטוריות וארכיאולוגיות אחרות חיזקו את התמונה ההיסטורית החדשה שנגלתה לעיני זרטל וצוותו: האתר שנחשף אפשר שהיה הבירה או המרכז של אנשי השרדנה. לעומת הפלשתים שהקימו את עריהם בתוך ערים כנעניות קיימות או בסמוך להן, ובכך ניצלו את המשאבים הקיימים כבר כדי להשתלב בחברה הקיימת, הקימו השרדנה את יישוביהם על קרקע בתולה, מעין גטאות. חולשתה של חברת גטאות שבירה מעין זו, בדומה לצלבנים 2,000 שנה מאוחר יותר, היא - שתבוסה אחת גדולה עשויה למוטט אותה לגמרי ולהעלימה מעל במת ההיסטוריה, כפי שכנראה אירע גם לשרדנה.

לעומת השרדנה, הקימו הישראלים הקדומים חברה "אורגנית", שהושרשה והתפתחה היטב על בסיס אידיאולוגיה דתית והיסטורית, שראתה בכנען את ארץ המוצא, ארץ האבות וההבטחה האלוהית. משום כך, גם תבוסות גדולות, כמו למשל מפלת שאול בגלבוע, לא מוטטו את אחיזתם של הישראלים בארץ.

ובכל זאת, רב הנעלם על הגלוי. זרטל פנה כדרכו אל התנ"ך. הנחת העבודה הקבועה שלו היא שבדפי המקרא טמון חומר היסטורי רב, ובמיוחד בספרי דברים, יהושע ושופטים. זוהי גישה נועזת יחסית למילייה המדעי שבתוכו פועל זרטל, אבל היא הביאה אותו בעבר לגילויים מרשימים, וגם כעת.

עוד בהיותו בסרדיניה, נתקל זרטל בעיר סאסארי שבצפון האי. הדבר התקשר אצלו אסוציאטיבית עם המצביא הצבאי סיסרא שבספר שופטים [ד', ה']. במחקר המקראי לא נמצא ממש פשר לשמו. זרטל ביצע מחקר מדוקדק על אודות השם סיסרא ונגזרותיו הן בסרדיניה והן במזרח הקדום וגילה קשר מרתק בין סיסרא למקורו, כנראה, בסרדיניה. סיסרא היה אפוא מצביא שרדני שמקומו היה, לפי התנ"ך, בעיר "חרושת הגויים" [שופטים ד', ב'], שזרטל מציע לזהות עם אל-אחוואט.

כזכור, סיסרא מתואר כשר צבא יבין מלך כנען שישב בחרושת הגויים עם תשע מאות רכב ברזל, אימתם של השבטים הישראלים. ברק בן אבינעם מקדש נפתלי יוצא להילחם בו במצוות דבורה הנביאה. מהר תבור הוא מתקדם מערבה ומולו מתקדם סיסרא, עד להתנגשות האדירה בנחל קישון "בתענך על מי מגידו". ברק מביס את סיסרא ומשמיד את צבאו. סיסרא נס על נפשו ברגל ומגיע אל אוהל יעל אשת חבר מבני שבט קין, שהורגת אותו באוהלה.

צריך לקרוא את השליש האחרון של הספר כדי לעקוב אחר השילוב המבריק והמרתק של זרטל בין המקורות המקראיים לארכיאולוגיים ובין עדויות התקופה לטופוגרפיה העכשווית של האזור. על הדרך מקבלים שיעור גם בשיטות הלחימה הקדומות (הידעתם שהמרכבות הקדומות נבנו לקרבות קצרים באזורי מישור. בין הקרבות היו מפרקים אותן ונושאים אותן על בהמות. ממש מובילי טנקים קדומים).

טענתו של זרטל היא שהקרב שבעקבותיו ננטשה אל-אחוואט, היא חרושת הגויים, היה הקרב בין סיסרא לברק. כך הוא משחזר באופן מרשים את מיקומו המדויק של הקרב. סיסרא ירד עם מרכבותיו המפורקות מההר של חרושת הגויים אל מעבר נחל עירון, שברובו הוא די רחב ורק בחלקו האחרון הוא צר באמת ורוחבו בין ההרים התלולים אינו עולה על עשרה מטרים. החלק הצר והאחרון הוא נחל בענא שממנו נשפכים אל העמק, כלומר אל שדה הקרב שבו יש יתרון למרכבות על פני חי"ר.

אבל מהעבר השני ניצב מפקד נועז וחכם לא פחות, ברק בן אבינעם. הוא חיפש מקום התנגשות שבו יתבטל יתרון הרכב ויבוא לביטוי יתרון צבא שבטי ישראל, שלוחמיו הכירו היטב את השטח. עילת המלחמה הייתה הניתוק הכפוי בין השבטים הישראלים בצפון לבין אחיהם החזקים בשומרון. אבל כדי להתמודד עם צבאו האדיר של סיסרא היה צורך ביותר משבטי זבולון ונפתלי, נדרש גיוס כללי. לשם כך נדרש הכשר אלוהי, שהתקבל על-ידי דבורה הנביאה.

קשה להניח שברק היה בוחר במישור לזירת הקרב. כאמור, מול המרכבות זו הייתה עלולה להיות התאבדות. היה צורך לתפוס את המרכבות או באזור הררי או בפתחה צרה של מעבר, שבה המרכבות נאלצו לצאת אחת אחרי השנייה, כלומר שפתח הצר שבו יוצא נחל בענה (או נחל קינה) ממעבר עירון אל המישור. ממש כמו בקרב תרמופילי, 800 שנה מאוחר יותר, שבו עצרו לוחמי ספרטה המעטים את צבא פרס העצום במעבר צר, כך גם כאן. הפתחה הצרה היא מקום אידיאלי למארב מתוכנן של אנשי השבטים. עם סתימת המעבר אין למרכבות יכולת הגנה וגם הנסיגה קשה. קשה להימנע מהאסוציאציות עם ועדת וינוגרד ומלחמת לבנון השנייה. שם התנהגנו כמו סיסרא, כלומר שלחנו את טנקי המרכבות המשוכללים לפרוץ דרך במעברי ההרים הצרים של דרום לבנון. הטנק הראשון שהושמד עצר את כל השיירה ותקע את התקדמות הלחימה. זרטל מנתח גם את כיוון מנוסתו של סיסרא ואת מקומה המשוער של יעל שסיימה את המלאכה, ומחלץ משירת דבורה כמה שרידים קדומים העשויים לתמוך בניתוחיו הארכיאולוגיים וההיסטוריים.

זרטל מסיים ואומר שאם שחזור הקרב שלו מתקבל לאור ממצאיו המדהימים, הרי שנגלה בפנינו פרק חדש בהיסטוריה הישראלית: המאבק הגורלי על עמק יזרעאל בין הכנענים וגויי הים לבין שבטי ישראל. השולט בעמק שלט בדרכי המסחר והקשר בין השומרון לגליל - שני המרכזים של ההתנחלות הישראלית הקדומה. בעקבות התבוסה ומותו של סיסרא ננטשת, ככל הנראה, בירתו - חרושת הגויים, היא העיר שחלק ממנה נחשף על-ידי זרטל ב-15 השנים האחרונות, והשרדנים נעלמים מבמת ההיסטוריה בכנען.

לעומת זאת, לשבטי ישראל היה זה אירוע מכונן שחישל את ברית השבטים הרופפת והאיץ את תהליך האיחוד הלאומי של שבטי ישראל, עד שזרטל מכנה זאת בשם המשמעותי "מלחמת עצמאות". מכאן ואילך הלך ישראל והפך יותר ויותר לכוח המרכזי והחשוב ביותר בכנען, היא ארץ ישראל.

אני ממליץ בחום ליטול את הספר הזה ולצלוח את המסע המדהים והמרתק הזה שרקח עבורנו בכישרון רב אדם זרטל, ושיותר מכל מלמד אותנו על עצמנו, שורשינו והפרספקטיבה ההיסטורית הראויה שלאורה יש לבחון תהליכים פוליטיים וגיאו-פוליטיים בארץ הטובה הזאת.

המאמר התפרסם בחלקו בעיתון 'ישראל היום' (27.8.10)
תאריך:  29/08/2010   |   עודכן:  29/08/2010
דרור אידר

מועדון הבלוגרים עוקבים: 111לקבלת רשימות דרור אידר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
3,200 שנה, וכלום לא השתנה
הודעות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
נבו
29/08/10 17:23
 
יאיר מוטס
30/08/10 06:27
 
נבו
30/08/10 15:19
 
נבו,אכול קיפוח!
30/08/10 18:45
 
נבו,
30/08/10 19:04
 
ניררררררררר
30/08/10 18:52
2
דניאלה
29/08/10 21:06
3
אברהם מערב השומרו
29/08/10 21:37
 
בת שדה יעקב.בעמק.
30/08/10 18:50
4
צחי הררי
7/09/10 13:35

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
את נוף העצים של נורבגיה לא הכרתי וגם את אופיים המסוגר של תושביה. פר פטרסון, המתואר כ"אחד מסופריה החשובים של נורבגיה", פתח לי צוהר בספרו "יוצאים לגנוב סוסים".
22/08/2010  |  יאיר דקל  |  ספרים
ספרה של מרים הראל, "צלחות קטנות לקינוח", נפתח בתיאור מעשה אמיץ: "היא עומדת כממוסמרת למקום. לא זזה. עומדת באמצע כל האי סדר שמסביבה. כאילו נטעו אותה כאן בחג האילנות. רק עיניה זזות. הן סוקרות את ביתה החדש...".
17/08/2010  |  יהודית מליק-שירן  |  ספרים
הספר "אמת אחת ולא שתיים" הוא שילוב של אוטוביוגרפיה וסקירה של אירועים מתקופת מלחמת העולם השנייה, מלחמת השחרור, התקופה שלאחר הקמת המדינה, ההתנחלויות מאז תחילתן ועד ימינו אלה.
15/08/2010  |  אלון קפלן  |  ספרים
המשורר שלמה דוד, שהוא נומרולוג שעיסוקו בפשר המספרים המסתתרים באותיות העבריות, מאמין וחי את האותיות המסמלות את תרבות האדם והשכלתו. באמצעות האותיות, האדם יכול ליטול את 'החירות' המוצעת לפניו, ולבחור בדרך בחירתו ללכת. שלמה דוד בוחר בספרו זה, לתאר את המציאות העכשווית ויחד עם זאת להנציח ולתעד את עברו של עם ישראל, עם סגולה אשר ה' בחר בהם מבין כל העמים.
03/08/2010  |  אדלינה קליין  |  ספרים
האם יכול אדם לשנות את גורלו? האם יכלה אישה סינית בעת העתיקה לפרוץ החוצה, להתנגד לבעלה, לחמותה ולשפר את חייה הקשים? ומהי חברות אמת?
18/07/2010  |  ציפורה בראבי  |  ספרים

פורומים
דת ומסורת
היסטוריה
ספרים
תרבות
כתבות מקודמות
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט