על גבולות ארץ ישראל

משה: "האם כיום אנו יושבים מחולקים היטב בכל מדינת ישראל והכוונה גם להתישבות בעזה וביו"ש?"

האר"י (בטון נוזף): "עיניים גדולות לכם והעיניים ירצו לעשות כמו שהפה רוצה לעשות: מידה של קיבולת מכילים, ומה שמעבר - נשמט ולא נקלט. צרות וקשיים אתם עורמים ואלה יוצרים קשיים חדשים, עד אשר לא תדעו איפה ההתחלה והיכן הסוף. מאיפוה צומחות הרגלים ולאן מגיע הראש. לאן מגיעה כל יד ומה היא יכולה להכיל. נכון הוא להצטנע, לקחת רק אשר צריך."

משה: "הרבנים כיום גורסים: לא לזוז מיהודה ושומרון ולא לוותר על אף שעל. ואילו האר"י רמז בשיעור הקודם שעדיף להצטנע. לאיזה מדינה מאוזנת אתה מתכוון, שתתאים ליכולתנו לשלוט ולהגן עליה כיום?"

האר"י: "אל תבקשו שאתן לכם קווי מתאר של גבול. אתם תוכלו להפיק תועלת גם ממדינה ששטחיה אינם פרושים למרחבים הגדולים של ארץ ישראל הישנה, בה חיו מלכנו המפוארים.

מורינו הגדולים ותורתנו החכמה יצאו למרחבים גם משטח קטן. יהודי תמיד ידע להסתפק במועט. בסיס לגאוותנו היקומית היתה, שמן המועט תצא אורה גדולה! וכי למה לכם עיניים גדולות ובטן של התרחבות? האם גודל השטח יביא אותכם אל הקשר ואהבת בורא העולם? אהבה ושמחת בני אדם זה לזה, הם אשר יביאו את זוהרכם אל המרחבים. התפשטו ברוחכם הגדולה והמאירה - לא האחיזה בשטחים, תביא את גודל אהבת האל אליכם.

לבבכם ונשמתכם הגדולה היא תורתכם הגדולה! כאשר אור זה יתפרש, מעצמם יפרצו הסייגים ותגלו עצמכם עם דלת ובית פתוח וכולם ירצו לזרום אל תורתכם המופלאה והמוארת. האלוקים אוהב גם את אחיכם, שכניכם, גם הם בניו תפארת יצירתו!"

על יום כיפור

מה משמעות יום הכיפורים וכיצד יש לנהוג ביום זה?

האר"י: "עוד מימים ימימה חושב לו היהודי, שגורלות נחרצים במרומים רק ביום הזה דווקא. לכן מענה עצמו בגופו ובנפשו. בורות לכם בהבנה היסודית לעצם התהליך אותה עושה הנשמה, עוד טרם תכנס בגוף ועד יציאתה ממנה לאחר מהלך החיים. נכון שביום זה, באופן מיוחד, מטפלת 'המועצה' (מועצת הקרמה) בנשמה ולכן זהו יום קדוש! אך הטיפול בנשמה נעשה בכל רגע מחיי האדם.

תבנית מהלך חייו של אדם נחרצה עוד טרם תכנס הנשמה בגוף! חרוץ גורלה נעשה כתהליך משותף של הנשמה ובוראה, בעזרת שליחי האל המיוחדים לזאת היושבים 'במועצה'. ירצה אדם לשנות מזלו בהחלטות המשותפות שנעשו בין נשמתו ו'המועצה', יפנה במשך השנה אל השליחים המיוחדים לכך. השינויים לגורל חייו יבואו לדיון מחודש אצל 'המועצה' המיוחדת ותוצאות החלטתה תהינה לקראת יום הכיפורים. האפשרות לשינוי בהסכמת המועצה, תבוא במידת מה בלבד, כי הבקשות הניתנות לשינוי, יכולות להתממש באותה מסגרת שנבנתה לה מגלגוליו הקודמים, עוד טרם לידתו לחיים אלו ואינן יכולות לשנות את מסגרת החיים עצמה: 'היהפוך כושי עורו?'

ביום כיפורים במיוחד, נפתחים שערי שמים והנגישות עם בורא העולם ושליחיו טובה יותר, אבל גם בימי שבת ובחג. לכן, ביום הכיפורים טוב תעשו, שתשבו עם משפחותיכם ותיהנו מקדושת היום הזה. טוב שתלכו לבתי הכנסת ושם תישאו תפילה אמיתית, שתבוא מתוך הלב והנשמה פנימה. הודו לאל בכל אשר יש, ובקשו את כל הטוב העולה בנפשותיכם! בקשו בעשייה טובה לכל מי אשר תפגשו. אל תענו עצמכם! אהבו את יום הכיפורים, קדשו אותו, אהבו את עצמכם, אהבו את בני משפחתכם, עירכם ומולדתכם. אהבו אדם לחברו! צאו, חגגו את קדושת החיים, בכל הטוב אשר לבכם יודע!

הבינו את גדולת החיים, את מתנת החיים, אשר נתנה לנשמה! וכשתבואו להבנה זו, תוכלו לשאת את כובד משקלם בטוב, בכאב ואף תבינו את מקור הולדת הרוע עלי אדמות ושליחותה.

אין צורך בקשת סליחה מן האל, כי סליחתו הרי ניתנה לכם מראש, עוד טרם לידתכם. אלה, בקשו סליחה איש מרעהו, למען תדעו מהו הוד קדושת בריאת האדם!

אם תרצו, בקשו עוד משימות, ועשו עוד מעשים טובים, למען הגדלת והבאת האור עליכם ומסביבכם ולתוך עולמכם.

בוודאי גם תרצו לדעת בענין הצום ליום הזה, כאשר אמרתי לכם עוד בראשית דברי אלו: אל תענו את גופכם דווקא ביום הזה. איכלו אכילה קלה ומטיבה עם השמחה וההודיה ביום הזה, ללא סגפנות מיותרת. הסגפנות, מביאה את הכעס, הרוע והסבל המיותר בחיים, ואינה מביאה היא שום כפרה על מעשים רעים. לא כך רוצה לראות אותנו אלוקינו, כי כולו בא מאהבה.

אם תרצו לצום - טוב שתצומו ביום אחר, ביום בו הנכם נותנים חופש לעיכול, למען בריאות הגוף והיכל קודשו.
היו בריאים! היו שמחים בחיים!"

על מנהגי פסח

משה: "בפסח אוכלים מצות, זכר ליציאת מצרים. האם כיום נחוץ לדקדק בפסח באכילת מצות בלבד ומה קורה למי שאוכל חמץ בפסח?"

האר"י: "עומדים אנחנו ביום הזה בחודש האביב הזה - חודש ניסן, שמביא איתו היוולדות חדשה, של התחדשות הטבע. הרי הוא לנו תחילתה של שנה חדשה.

לטבע ישנו מולד חדש, שמתחיל באביב ומסמל את החירות, את החופש. לא סתם נבחר האביב כזמן יציאת בני ישראל לחרות מעול העבדות בארץ מצרים, כי זהו זמן מולד של היקום כולו - כל היכל הבריאה כולו! בזמן זה, קיבל חופש הבחירה משמעות של זמן ומקום! לכן נסגר מעגל עבור העם המוביל, ראש החץ לכל עמי ארץ, הרי הם העברים - בני ישראל, שיצאו לחרות באביב ופניהם היו מועדות אל החופש בארץ מולדתם ארץ-ישראל!

אם לא היו יוצאים ממצרים באותו הזמן, היו צריכים לחכות שנה שלמה עד לאביב הבא. לכן, לבל יתחרטו הם ומעבידיהם, טוב שקמו עם מעט מטלטליהם ומיהרו לצאת לדרך. בחיפזון הזה אפו את המצות כצידה לדרך ולזיכרון מומנט חשוב זה: של החלטה ובצוע, מאז ועד היום - מקפידים באכילת המצה!

ואם שאלת: 'האם יש צורך בהקפדה ושמירת החמץ בחג הפסח?' אומר לכם כך: אין צורך בהקפדה יתירה! אבל חשוב בהחלט להמשיך בזיכרון זה של אכילת המצה! כי זהו הזיכרון לחופש והיציאה אל החופש שהם המשמעות והגרעין החשוב ביותר לבני-אדם והאנושות כולה! והעם היהודי המוביל, עליו להקפיד הקפדה יתירה על חופש הבחירה שניתנה מן האלוקים!"

תחית המתים

משה: "היהדות מאמינה בתחיית המתים, כאשר תגיע הגאולה. האם הנשמות יחזרו בגוף חומרי?"

האר"י: "תחיית המתים מוצאת לה כבר מימוש מזה חמישים וארבע שנים, מאז קום מדינת-ישראל. מאותו הזמן, נשמות המגיעות ובמיוחד אלה שבאות לחבל ארץ-ישראל, יוצרות משוב, תנופה אדירה, שתביא את כולכם אל אותם ימי נועם ושלוה בו ישכון בכם המשיח הגואל. ימים בהם ישרה שלום על פני אדמות, ימים בהם 'יגור זאב עם כבש'. את מירב העבודה, מיישמות הנשמות המצויות בגוף, כבר בימים אלה. תחייתם קמה להם ולא נסתיימה, הינם עוד בגוף ובכך עשייתם רבת עוצמה. אף אתם השניים ועוד רבים שכמותכם נושאים ונוטלים את חלקכם הגדול והעצום בעזרה לשינוי, כסערה היוצאת לפעולה ויוצרת כך את הזמנים החדשים.

גלגל השיניים כבר סובב על צירו סחור, סחור ושמן כבר ניתן בהם, להאיץ ולסיים התהליך. כבר רואים את דלתות השערים נוטות להיפתח - שערי שלום ונחת, בו יחברו עולמות של שלווה ואחוות אלוקים רבים אחרים, ממרחבי האין העצומים, עם האלוקים האחד שלנו. יבואו המה על כל מממשיהם הבוראים, ויחברו אף הם יחדיו ויחוו מימוש אמיתי של אחוות אחים עליונה ומשמה תבוא ותשרה עלי אדמות וגם על הארץ הזו. בראש וראשונה תבוא היא לעיר ירושלים בארץ ישראל. אז תזרח ותפיץ אורה על כל סובביה וארצותיה השכנות וישכון המשיח בכל לבב ותאיר השמחה, האהבה והשלום יהוה מציאות של ממש."

כשרות

משה: "איך צריך להסתכל כיום על נושא הכשרות: טרף וטמא וטהור, לעומת מה שמופיע בתורה?"

האר"י: "נכון הדבר, שצריך לעשות בחינה מחודשת לכל אשר כשר ומהו טמא. הרבה הגזמות יש עמכם בשמירת כשרות המזון עצמו וערבובי מזון.

טוב לברר מחדש בעניין הכשרת כלי-האכילה ומהו הדין של כשרות בימי חולין, או להבדיל, בשבתות וחגים. הרבה הגזמות נובעות בגלל שררה, שמקורה בגזלת ממונים. הלכות רבות נגזרו על-ידי אנשים ולא ניתנו באופן הטהור מה'. אלוקינו, הוא אשר הנחה אותנו בימי קדם ובזמנים מאוחרים יותר. פעם האוכל וכלי האוכל נוצרו בעמל רב, בתי קירור לא היו, כמו שיש לכם בימים האלה וקושי רב היה לשמר מזון לזמן ארוך. האלוקים למדנו איזה חיה ראויה למאכל ואיזה מזיקה, טריפה; מהו דג המותר באכילה ומהו דג טרף; איזה אוכל אינו ראוי לאכילה עם אוכל אחר - כמשל: החלב והבשר, מקלקלים את מעי האדם, כאשר אכילתם תהיה בערבוב ויוצרים בו ניגודים המזיקים ומשבשים את כוחו הטהור. כך גם לא טובים לגוף ערבובי מזון אחרים.

אלוקינו למדנו גם, באיזה כלי יש לאכול מזון אחד ובאיזה כלי יש לאכול מזון אחר; האם יש להשתמש בכלי אחד לחלב, לבשר - ואם לאו? מה רצוי לאכול בימי חול, שבת וחג ובאיזה חג, ועוד הנהגות לסוגיהן המשמרות את טוהר היהודי. ועוד לא תמו הדינים שהוטלו בכל דבר וכל רגע: מעלות השחר ועד צאת החמה ואף בלילה. מני הלכות ואיסורי איסורים, מיום הלידה ועד לרגע המות.

אבל בימיכם אלה, כאשר מכונות לכם רבות, שכלולים והמצאות לרוב של מני מינים ושל זני זנים חדשים לבקרים: מפיתוח של מזון חדש ומחודש, ושימור מובחר של האוכל לזמן ממושך ועד לחומרי חומרים המנקים את כלי האוכל ומכונות המנקות עם חומרי הניקוי ועושות בעבורכם את העבודה. האם נכון להפעילם גם ביום של קודש?

על-כל זאת אני שואל אותכם, האם לא הגיע כבר הזמן לשנות?

לכן, טוב יהיה להרהר שנית ולחדש ולשנות בכל הלכות הכשרות, המוקפדות הקפד מופרז. בדיקה מחודשת זו צריכה שתבוא, לא מתוך שררה ולא מתוך יראה, אלא מתוך מחשבה מתקנת, טהורה אמיתית, היוצאת מתוך לבבכם ומשולבת עם התחדשות הזמן והתנאים בו הנכם חיים. תתחדשו ושיהיה לכם לבריאות!"

השבת

משה: "מה לגבי עבודה בשבת: האם להדליק כפתור חשמל זו עבודה, להדליק טלביזיה זו עבודה? הדתיים אומרים שכן. האם זו באמת עבודה בימינו אלה?"

האר"י: "שאלה טובה שאלת ידידי היקר. ראה, כל עבודה אשר מצריכה הפעלה פיזית מעייפת, שלך ושל זולתך, ואפילו איננו יהודי, טוב שלא תיעשה. אל לך לשלוח אחר שיעשה עבורך עבודה מאמצת בימי קודש וחג. אין נבון הוא הדבר להפעיל כפתור מסוים, המחובר למכונה וממנה יצאו חוטי חשמל, המתחברים למכונה אחרת המייצרת את החשמל, ושם יעמוד לו הגוי ויכניס שמן, או עצים להדליק את המכונה. אל לך להקפיד על שביתתך ומנגד להפעיל את זולתך.

בימיכם אלה, לרוב המכונות מחובר כפתור המפעיל כפתור אחר ואיש אינו מתאמץ בעשייה מסובכת ומיוזעת. לכן טוב לכם, להפעיל ולהשתמש ולהקל על חייכם, בכל יום של חול ולבטח בימי שבת וחג. הרי גם את המכונות קיבלתם מבורא עולם והן ניתנו לכם לשם ההקלה והמנוחה! נוחו לכם בשבת - נוחו לכם בבתיכם, הפעילו את המכונות המשוכללות שלכם לצרכים מידיים, הקשיבו לרדיו וראו בנחת טלוויזיה. שוחחו בינכם, שאו תפילה חרישית אל בורא עולם ואהבו! אהבו! אהבו! אהבו: איש את אישתו, אב ואם את ילדיהם, והם שיאהבו אחד את אחיו. אהבו את שכניכם, הוריכם (אם עודם בין החיים). אהבו את אלה שאינם אוהבים אותכם. שלחו להם מאהבתכם הגדולה (גם שקשה הוא הדבר). עשו הרבה עבודות רוח בנשמתכם הגדולה. תיהנו מן השבת והחג."

שולה: "מה לגבי נסיעה בשבת? האם אפשר לנסוע באוטו?"

האר"י: "גם באוטו תוכלו לנסוע, לנסיעה קלה. רק אל תצאו למסע מפרך! את הדלק מלאו מיום קודם. אל תעבידו איש בשבילכם. תדאגו שיהיה לכם מספיק דלק בבית, למשך כל הנסיעה ומלאו בעצמכם. שתהיה לכם שבת שלום!"

משה: "לגבי אש בשבת: בכל התורה כתוב, לא להדליק אש בכל מושבותיכם. הדתיים טוענים שיש ניצוץ בהדלקת מתג חשמל ויש ניצוץ בהפעלת המכונית. כל ניצוץ כזה הוא אש, האם נכון הדבר?"

האר"י: "פעם, בשביל שתהיה לאדם אש היה עליו לעבוד קשה: הוא יצא לשדה, לחורש, או ליער הקרוב בכדי לקושש עצים וזרדים, או להביא פחמים ממנהרות שחצב בהר ואלה שימשו לו כחומרי בערה. היה עליו לסחוב על גבו, או על גבי בהמתו ומובילם בדרך קשה ואפילו ארוכה, אל ביתו. כאשר כבר הגיע אל ביתו, ושם החומרים במקום של האש, כדי להדליק היה עליו לעשות הניצוץ: אז הפעיל אבן באבן, או עץ בעץ וכל הפעלה אחרת מאמצת, שהצריכה את מירב כוחותיו. רק אז, כאשר הצליח להפיק את הניצוץ, נדלקה לו האש. ורק אז יכול היה להתחמם ממנה, או להניח עליה את כלי בישולו. ראה, כמה עבודה נצרך אדם לעשות עבור דבר קטן כמו הניצוץ, האש.

כיום, יש לכם ניצוץ, על כל צעד ושעל. לא מהווה הוא שום מאמץ עבורכם. אתה לוחץ בכפתור ואל הכפתור מגיע החוט והחוט מגיע מן המכונה, שיש בה דלק שמולא ביום חול. 'ומאי נפקא-מינה', שתלחץ על הכפתור בשבת, או בחג ותחמם את מאכליך שבושלו ביום חול, או תרחץ את הכלי ממנו אכלת במכונה, או תיסע במכונית לטבע ותהנה מיופיו ועצמתו האלוקית. עשו הכל במידה והנאה של שבת וחג. אין צורך להגזים בטיול של מסע גדול.

צאו לכם מ - ד' אמותיכם, פירחו אל ההבנות החדשות, אל ההפעלות הנוחות והחדשות, אל העשיות החדשות והפשוטות, הבאות לשרת אתכם בעולם החדש, שאוהב אתכם אהבה גדולה ועצומה."

שולה: "האר"י בעצם אומר שהכל בא מהאל שאוהב אותנו, כמו הטכנולוגיה המתחדשת הבאה להקל על חיינו אלה, ויש לקבל את הקידמה ויש להתרגל אל הנוחיות הזו, שבאה לשרת אותנו במיוחד בימי שבת וחג. יחד עם זאת, רצוי לנוח ולא להגזים במאמץ בימי הקודש. הוא מציין שיש רבים, שאינם מפרשים נכון את הקידמה ומסבכים על-ידי כך את הנוחיות הפשוטה."

____________________________

דברים שכותבת המחברת: ספר נדיר זה הוכתב על-ידי האר"י הקדוש בתקשור רוחני, ומכיל 24 שיעורים, אותם הוא העביר באופן של שאלות ותשובות. באמצעות שיעורים אלו מוסר האר"י הקדוש, בין היתר, פרטים חדשים על בריאות העולם, בריאות האנושות, מבנה העולמות העליונים, הלכות, ציוויים ועוד נושאים שונים המטרידים את המין האנושי, בכלל, ואת העם היהודי, בפרט.

מטרת שיעורים אלו היא להקל ולהתאים את הנוהגים של העם היהודי לזמנים החדישם של העידן החדש שאנו חיים בו, ואין בהם כדי לבטל כל כתבי קודש אחרים שנכתבו עד היום, אלא להציע אפשרות בחירה לשינוי והתאמת הנוהגים לזמננו.

מסריו אלו של האר"י הקדוש, אותם ביקש הוא לכרוך לספר שיופץ ברבים, מדהימים ומפתיעים בפתיחותם, ועשויים לגרום לאיחוד בעם היהודי השסוע, מאחר והם מורים על כיוון ומסגרת יהודית חדשה, שיכולה להתאים הן ליהודים המסורתיים, הן לחילונים המחפשים את דרכם הרוחנית, והן אלו שניסו ומנסים למצוא את דרכם על-ידי פנייה לדתות המזרח הרחוק.

המחברת

שולה ישראלי, מתקשרת רוחנית, ילידת 1950, בת קיבוץ כפר בלום וכיום חברת קיבוץ עמיר. מזכירה רפואית ומארגנת טיולים בברית התנועה הקיבוצית במקצועה, שהתוודעה לענייני הרוח רק בשנות הארבעים המאוחרות לחייה, כשרמזים ליכולותיה העל-חושיים נגלו לה עוד בילדותה. לאחר לימודים במקצועות אלטרנטיביים למיניהם, החלה לטפל ברפואה משלימה. לאור שאיפתה הגדולה לידע ורצונה העז לסייע לאנשים בבעיותיהם, גילתה את הרופאים החוצנים, והפכה להיות מחלוצי המשרים והמטפלים באמצעותם, בארץ ובעולם. כמו-כן, בזכות יכולתה הגבוהה לתקשור ולראיה על חושית, מלמדת ומקנה כיום שולה יכולות אלו ברבים.

ספר זה, שהוכתב לה, לטענתה, על-ידי נשמתו האדירה של האר"י הקדוש, מהווה עבורה הגשמת הייעוד העיקרי לשמו נולדה, בעיקר לאור העובדה כי נאמר לה שמגולגלת בה נשמתו של הרב חיים ויטל (תלמידו האהוב של האר"י, שכתב בזמנו את תורתו).