בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
סיפורו האישי של תא"ל ישראל וייס עד לקידומו המפתיע למשרת הרבצ"ר. בספר תיאור של אירועים מחייו ומחיי הרבנות הצבאית הראשית ודילמות שהתמודד עימן במהלך שירותו
הספר "בדם לבי" הוא סיפורו של תא"ל ישראל וייס שהיה עד לפני כמה שנים הרב הצבאי הראשי. הספר מביא את סיפורו האישי עד לקידום המפתיע למשרת הרבצ"ר. בספר תיאור של אירועים מחייו ומחיי הרבנות הצבאית הראשית, דילמות שהתמודד עמן במהלך שירותו, פסקי הלכה שנתן בהתייעצות עם גדולי התורה "האזרחיים" ועוד ועוד. בספר קטעים שהם מעין "שולחן ערוך" לדינים ומנהגים בענייני אבלות וכו' שלדעתי לא ממש מתחברים לספר. יש מעשים רבים שבהם יכול להתברך הרבצ"ר וייס באחד מהם הייתי נוכח אישית וכעד ראייה אני חייב לשבח אותו על מתינותו, אנושיותו והתייחסותו החמה למשפחות השכולות. לצד דברים אלה אי-אפשר שלא להתעלם מתחושת המרירות הבוקעת מהספר בקטעים רבים ממנו. נראה כי ישראל וייס פרש מהצבא בתחושת מרירות כבדה שאינה מאפשרת לו להביא את סיפורו בצורה "נקייה" וללא תחושות קשות. עולה כי הרב חש כי נגרם לו עוול כבד בכמה אירועים בשרותו והספר בין היתר בא חשבון עם הגורמים לתחושה זו. לא בטוח שזה מועיל למישהו גם לא לכבוד הרב. רק בסיום הקריאה התחוור לי מדוע בחר הרב בשם "בדם לבי" לספרו.
|
תאריך:
|
15/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2011
|
|
עפר דרורי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליאב
|
15/03/11 14:59
|
|
2
|
|
דויד פיזאנטי
|
15/03/11 20:38
|
|
|
|
מכיר דבר או שניים
|
16/03/11 18:40
|
|
3
|
|
יאיר גולדפינגר
|
16/03/11 23:16
|
|
4
|
|
אליאב הלוי
|
24/03/11 22:07
|
|
המשוררת והפרוזאית רחל סיידוף-מזרחי ילידת הארץ גדלה בכרכור והתחנכה בכפר פינס. במקצועה הנה אחות מוסמכת. מיצירותיה הראשונות ראו אור ספרי הילדים והנוער "בחרוזי התנ"ך" (1989); "בחרוזי הנ"ך" (1990); ו"בקסמי הג'ונגל המסתורי" (1993); הרומן האוטוביוגרפי: "בצפורני הגורל" ראה אור לראשונה בשנת (2003) ובמהדורות המחודשות בשנים (2008, 2009); מספרי שירתה הופיעו: "חורפים ושמשות" (1992); ו"בשחר היקיצות" (2009). בשנת (2009) ראה אור גם ספר הילדים: "שמיכת הפלאים של נעם".
|
|
|
שירת התאומים הרצל ובלפור חקק הינה שירה יהודית שורשית, לא רק משום שתכניה עוסקים רבות בהוויה היהודית והישראלית, דנים ומתדיינים עימה, שרים איתה ומשוררים עליה, ולא רק משום בקיאותם העצומה באוצר הספרות היהודית המסורתית: התנ"ך, ספרות חז"ל והמדרשים והתפילות, המשפיעים על שירתם באופן מודע ולא-מודע, הן בתוכן, הן בסגנון והן בצורה. שירת התאומים היא שירה יהודית גם בשל העיקרון היהודי שעליו היא נשענת, הוא מבנה הפרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד.
|
|
|
הספר נתק'ה כשמו הוא, מביא את סיפורו של קצין השריון נתק'ה ניר שנפצע קשה במלחמת ששת הימים ופיקד על חטיבה 217 במלחמת יום הכיפורים. נתק'ה כמצטייר מהספר הוא קצין שריון קשוח שדרש מפיקודיו הרבה, אבל החמיר לא פחות עם עצמו. על-אף עשרות ניתוחים שעבר לאחר מלחמת ששת הימים לא וויתר ונילחם על זכותו לחזור לצבר כקצין וכמפקד קרבי.
|
|
|
מפעל מול"י משולב, כלי מלא של הנאה והחכמה, חושף שוב את 'שירי המגילה', פנינת כתיבתו של איציק מאנגר. באיחור מסוים, של כמה חודשים, נודע לי רק לאחרונה על הספר היפהפה שיצא בהוצאה משותפת של חרגול עם עובד ובית שלום עליכם. כיוון שכולנו חכמים היום ונכנסים מייד לאינטרנט ו'מגגלים' כל ערך מעניין, עשיתי זאת ומצאתי שתי ביקורת, ממש מהופכות בטעמן, על הספר. שני מבקרים מוכרים ידועים מתמודדים על נפשו של הקורא העתידי של הספר.
|
|
|
כולנו ליצנים של החיים. האם הפכו אותנו לכאלה, כדי שנוכל לצחוק ולהצחיק אך גם להיות עצובים?. לא בכדי פותח המשורר את ספרו בפרולוג "מַפְתֵּחַ הַלֵּב", שהוא תמצית הספר כולו - חייו, נדודיו, עצבותו, שמחתו ויעודו של הליצן שבליבו של כל אחד מאיתנו. "הַמַּסָּע הַזֶּה נִמְשָׁךְ בָּאֶמְצַע הַלַּיִל"... "מַבִּיט בַּמַּרְאָה: / הִנֵּה, / כָּעֵת הוּא כְּבָר מוּכָן / לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַלֵּב."... "כֹּה פְּתַלְתֻּלָּה הַדֶּרֶךְ - / פַּעַם הוּא מְחַיֵּךְ וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת / פַּעַם כּוֹעֵס"... "בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ מַבִּיט שֵׁנִית, / בַּחֹשֶׁךְ הַמְּעָרָתִי / וּמְשׁוֹטֵט / בִּרְחוֹבוֹת הַלֵּב.".
|
|
|
|