הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
ספרים
ראשי  /   היסטוריה  ספרים    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
היסטוריה
ספרים
שואה וגבורה
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
"תשרפו את הדרכון האמריקני - או שתשלמו"
08/11/2012   |   שלי אפלברג
 
 
 
ביבי ואיווט מבקשים עכשיו תשומת לב הדדית
08/11/2012   |   צבי גיל
 
 
 
תפילה בחברון שווה פי שמונה...
08/11/2012   |   ישראל רוזן
 
 
 
אמריקה ממשיכה במרץ...
08/11/2012   |   עליס בליטנטל
 
 
 
אולמרט, ביבי והגרעין האירני
08/11/2012   |   אברהם פכטר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
איתמר לוין, שלומית לן

האחוזה בה התקיימה ועידת ואנזה

החדר בו התקיימה ועידת ואנזה

החדר בו התקיימה ועידת ואנזה

בית ועידת ואנזה כיום

70 שנה לוועידת השטן
הנדון: השמדה

מצב רוח מרומם
מצב רוחו המרומם של היידריך נבע משני דברים. האחד: הוא השיג את המטרה שעליה עמל במשך שנתיים, מאז קיבל את ההסמכה הראשונה לנושא היהודי מידי גרינג, בינואר 1939. זה היה יום ההכתרה שלו. הסיבה השנייה היתה, שאיש לא הביע כל התנגדות לכוונה לרצוח את היהודים

70 שנה לוועידת ואנזה, הכינוס של בכירי גרמניה הנאצית שהיווה אבן-דרך מכרעת לקראת השמדת יהדות אירופה. הצצה אל נבכי הוועידה ואל הפרוטוקול הידוע שלה, מספקת תובנות חדשות על השואה קטעים מהספר החדש "הנדון: השמדה. ועידת ואנזה והפתרון הסופי"

> אפשר רק לשער מה לא נכתב


> לא היו, לא שמעו, לא ראו


> היידריך עם סיגריה וכוס קוניאק


▪  ▪  ▪
אחת אחת עברו מכוניות המרצדס הכהות בשביל האבנים הקטנות ממנו נוקה השלג, הקיפו את הכיכר הקטנה שלפני וילה מרלייה, שלימים תיוודע בשם וילה ואנזה, ועצרו ליד המבואה העגולה המקוּרָה שארבעה עמודים רומיים תוחמים אותה. אחד אחד נכנסו מזכירי המדינה ובכירי הס"ס במעיליהם השחורים הארוכים אל רחבת הכניסה העגולה, שגרם מדרגות מתעגל מטפס ממנה מעלה, וחלונותיה עגולים כשל ספינה. אליהם התווספו מספר יועצים ושלישים.

ברחבה העגולה הורידו את מעיליהם ומסרו אותם לתלייה במלתחה, ומשם נכנסו לחדר הכניסה שבמרכז הבית המוארך. עמדו רגע ליד האח להפשיר, משפשפים את ידיהם זו בזו, מביטים אולי בתבליט הציד הרומי ובניגוד שבין עדינות השיש הלבן ממנו פוּסַל לבין אכזריות הסצינה המתוארת בו. מי מהם שהציץ דרך החלון ראה דרכו את הגן המושלג ואחריו אגם ואן הגדול, שמימיו נראו כהים. מי שאימץ מאוד את עיניו יכול היה גם לראות באמצע האגם את חצי-האי שוונוֶרדֶר, שבו החזיק יוזף גבלס בית נופש.

לאחר מכן התגודדו בקבוצות קטנות ושוחחו. מן הסתם תהו על טיבו של האירוע הזה, שבשונה מאירועים אחרים לווה בארוחת צהריים קלה, ונערך במיקום לא רגיל. בדרך כלל התכנסויות כאלה נערכו במשרדים או במגורי השרד של מארגניהן, אולם ראש משטרת הביטחון, ריינהרד היידריך, העדיף לכנס אותם בווילה המפוארת שאותה רכש הס"ד שנה קודם לכן והפך לבית הארחה.

אפשר רק לשער מה לא נכתב

שעה קלה לאחר שהגיעו המוזמנים אל הבית, הם נקראו לחדר ההסיבה המלבני שהרהיט הדומיננטי בו היה שולחן ישיבות מוארך. הם תפסו את מקומותיהם והוועידה החלה. את פרטי הפרטים של הדיון אפשר רק לשער, שכן הפרוטוקול עוּבַּד בקפידה ונערך בטרם נשלח חזרה למשתתפים.

אין ספק שהפרוטוקול חלקי מאוד. הוועידה נמשכה 90 דקות, בעוד קריאה איטית ובקול של כל תוכן המסמך לא תגזול יותר מחצי שעה. מובן שאי-אפשר לדעת מה עוד נאמר ולא נכתב, ואפשר רק לשער. ייתכן שנמסרו פרטים ספציפיים יותר על הדרך בה יושמדו יהודי אירופה. ייתכן שסקירתו של היידריך הייתה ארוכה עוד יותר מכפי שתועדה. ייתכן שהיו יותר חילוקי דעות מכפי שנרשם, אך היידריך טרח להשמיט אותם כדי שלא לפגוע במטרתה של הוועידה: גיבוש סמכותו הבלתי-מעורערת בנושא היהודי.

במהלך סקירתו שולף היידריך את הרשימה של תושביה היהודיים של אירופה, פרי עבודת ההכנה של אדולף אייכמן לקראת הוועידה - לא פחות מ-11 מיליון יהודים בכל רחבי אירופה, כולל מדינות כמו בריטניה ואפילו שווייץ הניטראלית, וגם 200 יהודי אלבניה שלא יתחמקו מן הגורל הצפוי לאחיהם. רשימה גרנדיוזית, פנטזיה של אמביציה נאצית.

לא היו, לא שמעו, לא ראו

לאחר ההקדמות הללו מגיע היידריך ללב העניין, למהותו של הפתרון הסופי, לאותה פיסקה שבגללה ניסו משתתפי הוועידה לטעון נואשות כי לא היו, לא שמעו, לא ראו ואין הם זוכרים משפט שכזה.

תחת הנהגה מתאימה יש, במהלך הפתרון הסופי, להוביל באופן מתאים את היהודים לגיוס עבודה במזרח. אותם היהודים הכשירים לעבודה יובלו לשטחים אלה בפלוגות [עבודה] גדולות, תוך הפרדה בין המינים, כסוללי כבישים; חלק גדול מהם יאבדו ללא ספק בתהליך ההתמעטות הטבעית. אלה שייוותרו עד הסוף, הם בלי ספק אותו חלק שיש לו כושר התנגדות גדול ביותר, ולו יינתן טיפול מתאים, כי הוא מהווה ברירה טבעית ובמקרה של שחרור ישמש כגרעין לבניית יהודי חדש (ראה ניסיון ההיסטוריה).

היידריך - לפחות על-פי הפרוטוקול - אינו אומר מה ייעשה ביהודים שאינם כשירים לעבודה. למשתתפים כנראה ברור שהבלתי-כשירים יירצחו מיד, כפי שאפשר גם ללמוד מהמשך הדיון. אך כאשר נשאל בחקירתו על הטיפול שתקבל קבוצת העובדים היהודים שתשרוד את התנאים הקשים, עונה אייכמן: "העסק הזה, זה יצא מהימלר. 'ברירה טבעית' זה התחביב שלו". אבל מה פירוש הדבר כאן, מקשה פקד אבנר לס, ואייכמן עונה: "להרוג, להרוג ככל הנראה".

אחדים מהמשתתפים האחרים, כאשר נחקרו לאחר המלחמה על-ידי התובע היהודי-אמריקני רוברט קמפנר, היו מבועתים במיוחד מאיזכור המשפט הזה. בכיר המפלגה גרהרד קלופפר אמר כי "זה [צמצום היהודים בדרך של עבודה קשה] איננו ידוע לי, אינני בטוח אם נשארתי עד הסוף". גם גיאורג לייברנדט מהמשרד לשטחים הכבושים במזרח לקה לפתע בבעיות זיכרון, ואילו נוימן מתוכנית ארבע השנים הכריז: "אני שומע זאת מפיך בפעם הראשונה".

היידריך. הבטיח את שליטתו

היידריך עם סיגריה וכוס קוניאק

לאחר שעה וחצי הסתיים הכינוס, גם ארוחת הצהריים הקלה תמה, מרבית המשתתפים נטלו את מעיליהם מהמלתחה ונעלמו לתוך מכוניות השרד השחורות שלהם, והיידריך היה מרוצה מאוד. מדוע בעצם? בנושא בני-התערובת, לו הוקדשו כאמור דקות ארוכות, לא הושגה כל הסכמה ולפיכך לא היה מקום לשביעות רצון.

כמו-כן ברור, כי עוד לא הייתה בידו תוכנית כוללת ומפורטת להשמדת יהודי אירופה, לא ברור שהוחלט מה יהיו אמצעי ההרג, והתכנון שהציג היה זמני ואוטופי, כמו סלילת הכבישים במזרח וכמו הטיפול ב-11 מיליון יהודים בכל רחבי אירופה. גם על סדר הדברים לא השיג היידריך כל הסכמה. אלא שאת מה שהיידריך באמת רצה, הוא השיג.

האווירה שהייתה באותה הוועידה משתקפת היטב במצב רוחו המשוחרר ושבע הרצון של היידריך שחזה מראש וציפה לקשיים גדולים [שיחזר אייכמן במשפטו]. הייתה כאן לא רק הסכמה תוך חדווה מצד כל המשתתפים, אלא יתרה מזאת, הסכמה שלא ציפו לה, רצון עז לשיתוף פעולה ולקידומו של עניין זה... במיוחד בלטו בהסכמתם הבלתי צפויה מזכירי המדינה בילר ועוד יותר ממנו שטוקרט, הזהיר, ההססן, הפוסח על שתי הסעיפים, שכאן פתאום בא ובמרץ רב הצטרף ונוסף אף הוא על מצדדי אותו פתרון סופי.

מצב רוחו המרומם של היידריך נבע משני דברים. האחד: הוא השיג את המטרה שעליה עמל במשך שנתיים, מאז קיבל את ההסמכה הראשונה לנושא היהודי מידי גרינג, בינואר 1939. זה היה יום ההכתרה שלו. הסיבה השנייה היתה, שאיש לא הביע כל התנגדות לכוונה לרצוח את היהודים. הפרוטוקול משקף זאת בכך שאין הוא מציין שום הסתייגויות כאלה, אפילו לא ברמז. שביעות רצונו של היידריך ניכרה בהתנהגותו, כפי שסיפר אייכמן:

אני עוד זוכר שאחרי סיומה של ועידת ואנזה ישבנו בנעימים - היידריך, [ראש הגסטפו, היינריך] מילר, ואני הקטן, ליד האח; שראיתי את היידריך מעשן זו הפעם הראשונה סיגריה או סיגר, ואני אז עוד חשבתי, היום היידריך מעשן - זאת לא ראיתי עד כה אף פעם. הוא גם שותה קוניאק, דבר שלא ראיתי מזה שנים, שהיידריך ישתה משקה אלכוהולי כלשהו... אחרי ועידת ואנזה זו ישבנו איפוא בשקט ובשלווה יחדיו, לא כדי לדבר על עסקים אלא כדי להתמסר למנוחה אחרי שעות המאמץ הארוכות והמעייפות.

תאריך:  19/01/2012   |   עודכן:  19/01/2012

תגובות  [ 6 ] מוצגות [ 6 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
א.ל. רמת-גן
20/01/12 00:07
עדוש
20/01/12 13:37
2
בני 9002
20/01/12 07:34
3
אגורה פוביה
20/01/12 10:38
4
מיכל מירושלים
20/01/12 13:17
5
איה הפרוטוקול????
20/01/12 16:22



עופר וולפסון
מירב ארד
חנוך ברטוב
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |